רעידות אחרונות
רעידת אדמהרעידות אדמה היסטוריות בשבר הסורי-אפריקני

עדים וחוקרים

לפני כאלפיים שנה תיאר יוסף בן מתתיהו רעידה שפקדה את יהודה בזמן שצבאו של הורדוס חנה בשדה. ב-1759 כתב רופא מאדינבורו מחלב על הזעזועים שהחריבו את סוריה. ב-1837 טיפס כומר אמריקני אל צפת ההרוסה. את העדויות האלה, ועוד עשרות אחרות, אספו חוקרים במאה העשרים והשוו אותן זו לזו. כאן אפשר להכיר את שני הצדדים: את מי שראו וכתבו, ואת מי שקראו ובדקו.

עדים ומחברים

יוסף בן מתתיהו (Flavius Josephus)

מפקד המורדים בגליל שנכנע לרומאים והפך להיסטוריון שלהם. בשני ספריו הוא מתאר את הרעידה של 31 לפנה"ס, ונותן בכל אחד מהם מספר הרוגים אחר.

יוסף בן מתתיהו נולד בשנת 37 או 38 לספירה, למשפחה של כהנים.1 במרד הגדול נשלח לגליל ופיקד שם על הלוחמים. ב-67 נכנע לרומאים, ובהמשך כתב את ספריו תחת חסות הקיסרים.1 את "מלחמת היהודים" כתב בסוף ימי הקיסר אספסיאנוס, ואת "קדמוניות היהודים" סיים בשנת 93.1

שני הספרים מתארים את רעידת האדמה של 31 לפנה"ס, ושניהם מצוטטים בדף יהודה 31 לפנה"ס.2 "קדמוניות היהודים" מצוטט גם בדף הרעש בימי עוזיהו, על הרעש שהתרחש כשמונה מאות שנה לפני זמנו.3

אוסביוס מקיסריה (Eusebius of Caesarea)

בספרייה של קיסריה רשם אוסביוס, שנה אחר שנה, את תולדות העולם כפי שהכיר אותן. שורה אחת ברשימה הזו היא כל מה שידוע היום על "רעידת 130".

אוסביוס (בערך 263 עד בערך 339) היה סופר ואיש כנסייה נוצרי. רבים מחיבוריו כתב בספרייה שבקיסריה, שאותה ייסד אוריגנס.4 ה"כרוניקון" שלו, סקירה של תולדות העמים לפי שנים, נכתב ביוונית, אבל נשמר בשלמותו רק בתרגום ארמני. בתרגום הלטיני של הירונימוס נשמר רק חלקו השני, טבלאות השנים.4

הדף יהודה 130 בנוי כולו סביב שורה אחת בכרוניקון, שלפיה ניקופוליס וקיסריה נהרסו ברעידת אדמה.5

הירונימוס (Jerome)

בלי התרגום שלו, השורה של אוסביוס על רעידת 130 הייתה אולי אובדת.

הירונימוס נולד בסביבות 340. ב-379 הוסמך לכמורה באנטיוכיה, ובתקופה שאחר כך, בקונסטנטינופול, תרגם ללטינית את הכרוניקון של אוסביוס והוסיף לו המשך.6 אחר כך השתקע בבית לחם, ושם גם נפטר, ב-420. עבודתו המפורסמת ביותר היא תרגום התנ"ך והברית החדשה ללטינית, הוולגטה.6 השורה על רעידת 130 הגיעה אלינו בתרגום שלו, ולכן הוא מצוטט בדף יהודה 130.5

נאסר-י ח׳וסרו (Nasir-i Khusraw)

משורר ונוסע פרסי שעצר ברמלה ב-1047, קרא במסגד העיר כתובת על רעידת אדמה, ורשם ממנה פרט שסותר את הכרוניקות: לפי הכתובת, איש לא נפגע.

נאסר-י ח׳וסרו היה משורר פרסי והוגה איסמאעילי. הוא כתב ספר מסע על מסעותיו במזרח התיכון, והפרטים שהוא מוסר בו נחשבים אמינים.7 לפי הדף בקעת הירדן 1033, כשביקר ברמלה ב-1047 ראה במסגד כתובת על רעידה חזקה שהפילה בניינים רבים, ולפי הכתובת איש לא נפגע בה.8

פטריק ראסל (Patrick Russell)

רופא מאדינבורו שחי בחלב. כשהאדמה רעדה בסתיו 1759 הוא ישב וכתב לאחיו כמה זמן נמשך כל זעזוע, ומה שמע על ההרוגים בדמשק.

פטריק ראסל היה רופא וחוקר טבע יליד אדינבורו. ב-1750 הצטרף לאחיו אלכסנדר בחלב, ומ-1753 היה הרופא של תחנת הסוחרים האנגלים בעיר.9 מחלב שלח לאנגליה תיאורים של רעידות האדמה ההרסניות בסוריה ב-1759. אחר כך עבר להודו כחוקר טבע מטעם חברת הודו המזרחית, ונפטר בלונדון ב-1805.9

המכתב שכתב לאחיו על הרעידות התפרסם בכתב העת של החברה המלכותית, והדף צפת והלבנון 1759 מביא ממנו את משך הרעידות בחלב.10

וולני (Constantin-François Volney)

נוסע צרפתי שהגיע ללבנון כרבע מאה אחרי רעידות 1759, ושמע מהתושבים שבמשך שלושה חודשים גרו באוהלים מפחד הזעזועים.

וולני (1757–1820) היה מלומד צרפתי.11 בשנים 1783–1785 סייר במצרים ובסוריה, ואחרי שחזר לצרפת פרסם ב-1787 ספר על המסע.12 בספר הוא מספר, לפי מה ששמע, שרעידת 1759 הרגה בעמק בעלבכּ יותר מעשרים אלף איש. הדף צפת והלבנון 1759 מביא את הדברים.13

ר׳ מנחם מנדל מקמניץ (Menahem Mendel of Kamenetz)

יהודי מליטא שעלה לצפת ב-1833, כתב על הפרעות ועל רעידות האדמה של השנים הבאות, וחיבר ספר שנועד להדריך את מי שבאו אחריו.

ר׳ מנחם מנדל נולד בסביבות 1800 בקמניץ שבליטא, ונפטר ב-1873.1415 ב-1833 עלה לארץ והתיישב בצפת, ושם ראה את פרעות הפלאחים ביהודים ב-1834.14 ספרו "קורות העתים לישורון בארץ ישראל" (1839) נועד להדריך עולים ולתעד את אירועי 1834. מאוחר יותר פתח בירושלים בית הארחה, שממנו צמחו מלונות קמניץ.14

הדף ירושלים 1834 מביא מהספר את התאריך העברי של הרעידה בירושלים ואת תיאור שתי הרעידות.16 הדף צפת 1837 מביא ממנו את שמות הרבנים שנהרגו.17

ויליאם מקלור תומסון (William McClure Thomson)

ב-18 בינואר 1837 טיפס תומסון אל צפת, ראה את העיר ההרוסה, וכתב ביומנו: "צפת הייתה, ואיננה."

תומסון (1806–1894) כתב את "The Land and the Book", ספר על ארץ הקודש שיצא במהדורות רבות.18 לפי הדף צפת 1837, הוא היה כומר אמריקני. אחרי הרעידה יצא מביירות עם קלמן לחלק עזרה, והגיע לצפת ב-18 בינואר 1837.19 היומן שכתב על הביקור התפרסם בנובמבר 1837 בכתב העת "Missionary Herald", והדף מצטט ממנו הרבה.19 אדוארד רובינסון הדפיס את הדיווח שלו בנספח לספרו.20

ארסמוס סקוט קלמן (Erasmus Scott Calman)

יהודי מלטביה שהתנצר והפך למיסיונר, ושלט בעברית, בערבית ובגרמנית. בצפת ההרוסה, כשהפועלים סירבו להיכנס לחורבות מפחד רעידה נוספת, הוא נכנס ראשון.

קלמן היה יהודי מלטביה שהתנצר באנגליה, ואחר כך עבד כמיסיונר של London Society, בעיקר בירושלים ובסביבתה. ב-1858 פרש לגור בלונדון.21 לפי הדף צפת 1837, הוא גר בביירות מתחילת 1836.22 משם יצא עם תומסון לצפת, תיאר במכתב את העיר ההרוסה, והקים איתו בית חולים זמני לפצועים.23

אדוארד רובינסון (Edward Robinson)

חוקר מקרא אמריקני שעבר ב-1838 בכפרי הגליל שנפגעו שנה קודם, ושמע משייחים ליד ים המלח על גושי אספלט שהים פלט אחרי רעידת 1834.

רובינסון (1794–1863) היה חוקר מקרא אמריקני, ופרופסור לספרות המקרא בסמינר התאולוגי יוניון בניו יורק.2425 ב-1838 סייר בארץ עם אלי סמית׳, תלמידו לשעבר, וב-1841 פרסמו את "Biblical Researches in Palestine".25

בדף ירושלים 1834 מובא מהספר מה שסיפרו לו שייחים ליד ים המלח: אחרי רעידת 1834 נפלטה לחוף כמות גדולה של אספלט.26 בדף צפת 1837 מובא הנספח שבו הדפיס את הדיווח של תומסון.20

ויקטור גרן (Victor Guérin)

חוקר צרפתי שעבר בטובאס יותר מעשרים שנה אחרי רעידת 1837, ועוד ראה שם את הבתים ואת המסגד שקרסו בה.

גרן היה חוקר צרפתי.27 הוא חיבר תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ ישראל בכמה כרכים, וגם מפות של הגליל ושל השומרון.28 בכרך על השומרון כתב שבטובאס עדיין עמדו הריסות מרעידת 1837, והדף צפת 1837 מביא את הדברים.27

חוקרים

מוטי זהר (Motti Zohar)

גאוגרף שממפה את הנזק של רעידות היסטוריות לאורך שבר ים המלח: איזה יישוב נפגע, באיזו רעידה, ולפי איזה מקור. הרשימה שפרסם עם שני שותפיו ב-2016 מופיעה בהערות של כל דפי הרעידות באתר.

מוטי זהר הוא גאוגרף בבית הספר למדעי הסביבה של אוניברסיטת חיפה, והוא עוסק במערכות מידע גאוגרפי. את הדוקטורט כתב באוניברסיטה העברית, על דפוסי הנזק של רעידות אדמה היסטוריות בלבנט.29 הוא מוביל מאגר מידע פתוח בשם earthquake-db, שממפה נזקים מרעידות היסטוריות לאורך שבר ים המלח.30

ב-2016 פרסם עם עמוס סלמון ורחב רובין רשימה מתוקנת של הרעידות ההיסטוריות שפגעו בארץ ובסביבתה. הרשימה הזו מופיעה בהערות של כל דפי הרעידות באתר, למשל ברעש שביעית.31 מאמרים נוספים שלו משמשים בדפים כרתים 1856 ויריחו 1927.3233

עמוס סלמון (Amos Salamon)

חוקר שבדק אילו מהגלים שתועדו בחופי הארץ לאורך הדורות היו צונאמי של ממש, ואילו דיווחים אינם אמינים.

עמוס סלמון שותף לרשימה של 2016 שנזכרה למעלה.31 הוא גם המחבר הראשון של מחקר מ-2007 על סכנת הצונאמי במזרח הים התיכון, שנשען על ניתוח של דיווחים היסטוריים. האתר מסתמך על המחקר הזה בכמה דפים, למשל עכו 881 וכרתים 1856.34 עם זהר ורובין כתב ב-2014 על תיקוני הנזק בירושלים אחרי רעידת 1927.33

רחב רובין (Rehav Rubin)

גאוגרף היסטורי שחוקר מפות עתיקות של ירושלים וארץ ישראל.

רחב רובין הוא פרופסור אמריטוס בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, ושם גם כתב את הדוקטורט שלו, בגאוגרפיה היסטורית. הוא חוקר את תולדות המפות של ירושלים וארץ ישראל, מפות עבריות של הארץ, והיישוב במדבר בשלהי העת העתיקה.35 באתר הוא מופיע כשותף לרשימה של 2016 ולמאמר על ירושלים ב-1927.3133

ניקולס אמברייזיס (Nicholas N. Ambraseys)

מהנדס שהפך לבלש של רעידות עתיקות. במשך עשרות שנים אסף תיאורים של רעידות במזרח הים התיכון, ורשם גם רעידות שמעולם לא קרו, כדי להסביר למה צריך להוציא אותן מהקטלוגים.

אמברייזיס (1929–2012) היה מהנדס, ופרופסור להנדסה סייסמית באימפריאל קולג׳ בלונדון.3637 כבר בתחילת דרכו החל לאסוף תיאורים היסטוריים של רעידות אדמה, בעיקר במזרח הים התיכון. ב-2009 יצא ספרו על רעידות האדמה בים התיכון ובמזרח התיכון, בן כמעט אלף עמודים.37 בקטלוגים שלו כלל רק רעידות שנתמכו בעדויות מזמנן, ורשם גם רעידות שהתבררו כמדומות, עם הסבר למה להוציא אותן.36

בדף צפת 1837 מובאים ממאמר שלו מ-1997 מספרי ההרוגים לפי הדיווחים הרשמיים ושעת הרעידה.38 את עמדותיו מהספר של 2009 מביאים כמה דפים, למשל הרעש בימי עוזיהו,39 ומאמר שכתב עם מואפק ברזנגי משמש בדף צפת והלבנון 1759.40

דוד עמירן (D. H. K. Amiran; לפני כן קלנר-עמירן)

גאוגרף שעלה לארץ ב-1935 והקים את המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. הוא פרסם שני קטלוגים של רעידות אדמה בארץ, בהפרש של יותר מארבעים שנה, ובשני שמות משפחה שונים.

דוד עמירן (1910–2003) נולד בברלין ולמד גאוגרפיה בגרמניה ובשווייץ. ב-1935 עלה לארץ, ואחרי מלחמת העצמאות הקים את המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ועמד בראשה שנים רבות. ב-1977 היה הראשון שזכה בפרס ישראל בגאוגרפיה.41 ספריית הקונגרס מזהה את המחבר שחותם "D. H. K. Amiran" עם דוד עמירן, יליד 1910.42

בשם הזה, עם א. אריה וט. טורקוטה, פורסם ב-1994 ב-Israel Exploration Journal קטלוג של השפעות רעידות האדמה בארץ ובסביבתה מאז 100 לפנה"ס. האתר מצטט אותו ברוב דפי הרעידות, מיהודה 31 לפנה"ס ועד יריחו 1927.43

הקטלוג מ-1950–1951. "קטלוג מתוקן של רעידות האדמה בארץ ישראל", שהתפרסם בכרך הראשון של אותו כתב עת, חתום בידי מחבר אחד, D. H. Kallner-Amiran. האתר מביא ממנו תאריכים, שעות ותיאורי נזק בדפים בקעת הירדן 1033, צפת והלבנון 1759, ירושלים 1834 ויריחו 1927.44 זה עמירן עצמו, בשם המשפחה שלו מלידה: הוא נולד בשם הורסט קלנר.45

יעקב קרץ (Iaakov Karcz)

חוקר שחשד שהקטלוגים מגזימים, ובדק אם נזק שנרשם בארץ בא בעצם מרעידות בארצות שכנות.

ד"ר יעקב קרץ מירושלים כתב ב-2004 מאמר על מה שמקורות יהודיים קדומים מלמדים על סכנת רעידות האדמה בארץ.46 לטענתו, מחברי קטלוגים מוקדמים ייחסו לארץ נזק מרעידות שתועדו בארצות שכנות, וכך הגדילו את התמונה של הנזק כאן. הוא בדק את הטענה בארבעה מקרים.46 בדף יהודה 31 לפנה"ס מובאת הערכתו שהרעידה ההיא הייתה מתונה יחסית, ובדף רעש שביעית מסקנתו שהכרוניקות מתארות לפחות שתי רעידות נפרדות.4748

מרדכי אליאב (Mordechai Eliav)

היסטוריון של היישוב היהודי במאה ה-19, שפרסם לראשונה בעברית את העדות של קלמן מצפת ההרוסה, עדות שכמעט נשכחה.

מרדכי אליאב (1920–2016) היה פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.49 הוא חקר את יהדות גרמניה ואת היישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה-19, בעיקר בירושלים, וכתב גם על הקונסוליות הזרות בירושלים באותה מאה.50

ב-1996 פרסם ב"קתדרה" מאמר על עדות ראייה מרעידת האדמה בצפת. הדף צפת 1837 נשען עליו בתיאור משלחות העזרה, המגביות וההשוואה בין מספרי ההרוגים במקורות השונים.51

שמואל מרקו (Shmuel Marco)

גאופיזיקאי שמחפש רעידות עתיקות בתוך האדמה עצמה: בחפירות בטבריה נמצא, במחקר שהשתתף בו, קרע בפני השטח שמיוחס לרעידת 749.

שמואל מרקו הוא פרופסור אמריטוס בחוג לגאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, והצטרף לסגל שלה ב-2000. את הדוקטורט שלו, בגאולוגיה, קיבל מהאוניברסיטה העברית ב-1997.52 ב-2003 כתב עם עמיתים מחקר שמשלב ארכאולוגיה, היסטוריה וגאולוגיה על רעידת 749, ובו משתמש הדף רעש שביעית.53

עם מוטי זהר חישב מחדש ב-2012 את מיקום המוקד של רעידת 1927.54 הוא גם שותף למחקר על שכבות ההפרעה במשקעי ים המלח, שמובא בדפים יהודה 31 לפנה"ס וירושלים 1834.55

ארי בן-מנחם (Ari Ben-Menahem)

בשנות החמישים היה הסייסמולוג הראשי של ממשלת ישראל. אחר כך העריך את גודלן של רעידות שקרו אלפי שנים לפני שהומצא הסייסמוגרף.

ארי בן-מנחם נולד בברלין ב-4 בנובמבר 1928.56 בשנים 1954–1958 היה הסייסמולוג הראשי של ממשלת ישראל. אחר כך קיבל דוקטורט בגאופיזיקה מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק), ובשנים 1966–1994 היה פרופסור לגאופיזיקה במכון ויצמן.56 הוא נפטר ב-9 באפריל 2026.57

ב-1991 פרסם מאמר על ארבעת אלפים שנות רעידות לאורך שבר ים המלח.58 הערכות הגודל שלו מ-1979 ומ-1991 מובאות בדפים רבים, דרך הרשימה של 2016, למשל יהודה 31 לפנה"ס והגליל 363.59

אמנואלה גווידובוני (Emanuela Guidoboni)

היסטוריונית שעומדת בראש יחידה שכל עיסוקה רעידות אדמה ישנות, ומשחזרת אותן ממקורות כתובים.

אמנואלה גווידובוני היא חוקרת בכירה במכון הלאומי לגאופיזיקה ולוולקנולוגיה של איטליה (INGV) בבולוניה, ועומדת בראש היחידה לסייסמולוגיה ולוולקנולוגיה היסטוריות. בשנים 1983–2007 ניהלה את SGA בבולוניה.60 היא בין מחברי קטלוג הרעידות באיטליה ובאגן הים התיכון.61

האתר נשען על קטלוג שכתבה עם אלברטו קומסטרי על רעידות וצונאמי באגן הים התיכון מהמאה ה-11 עד המאה ה-15, בדפים בקעת הירדן 1033 והמזרח הקרוב 1068.62 היא גם שותפה למחקר הצונאמי של סלמון מ-2007.34

אמוץ עגנון (Amotz Agnon)

גאולוג שקורא את קרקעית ים המלח כמו ארכיון: כל שכבת בוץ שעורבבה היא סימן אפשרי לרעידה.

אמוץ עגנון הוא פרופסור אמריטוס במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. בין תחומי המחקר שלו: הגאולוגיה והמכניקה של רעידות אדמה, וגאו-ארכאולוגיה.63 הוא שותף למחקר על משקעי ים המלח שמובא בדפים יהודה 31 לפנה"ס וירושלים 1834.55 היה גם אחד מעורכי מדריך סיור של סדנה מדעית מ-2009, שממנו לקוחים פרטים על עמק החולה בדפים צפת והלבנון 1759 וצפת 1837.64

קנת ראסל (Kenneth W. Russell)

ארכאולוג שחפר בפטרה, נתקל שם בהריסות של רעידה עתיקה, והלך בעקבותיה עד רעידת 363.

קנת ראסל נולד ב-1950 בלייקפורט שבקליפורניה, וקיבל ב-1986 דוקטורט באנתרופולוגיה מאוניברסיטת יוטה.65 הוא התחיל לחפור בפטרה באמצע שנות ה-70, ומ-1990 עבד כארכאולוג בחפירות של ACOR בעמאן ובעקבה. הוא נפטר ב-10 במאי 1992.66

מאמרו מ-1980 על רעידת 19 במאי 363 הוא מקור מרכזי בדף הגליל 363. לפי המאמר, הוא הגיע לנושא דרך החפירות בפטרה.67 מאמר נוסף שלו, מ-1985, מסדר לפי הזמן את הרעידות בארץ ובצפון-מערב ערב מהמאה השנייה עד אמצע המאה השמינית, ומשמש בדף יהודה 130.68

הערות ומקורות

  1. Encyclopaedia Britannica (1911), "Josephus, Flavius", בוויקיטקסט, https://en.wikisource.org/wiki/1911_Encyclop%C3%A6dia_Britannica/Josephus,_Flavius, פסקאות הפתיחה וסעיף "Works" (1–2).

  2. האתר, "רעידת האדמה ביהודה (31 לפנה"ס)", /events/0031bce-judea/, הערות war ו-ant.

  3. האתר, "הרעש בימי עוזיהו", /events/0760bce-uzziah/, הערה jos והפסקה "יוסף בן מתתיהו".

  4. Robert Bedrosian, "Eusebius of Caesarea, Chronicle book 1 (2008). Introduction", https://www.ccel.org/ccel/pearse/morefathers/files/eusebius_chronicon_02_intro.htm, "Translator's Preface", סעיף [i].

  5. האתר, "רעידת האדמה ביהודה (130)", /events/0130-judea/, הפרק הראשון והערות jerome ו-testimonia.

  6. Encyclopaedia Britannica (1911), "Jerome, St", בוויקיטקסט, https://en.wikisource.org/wiki/1911_Encyclop%C3%A6dia_Britannica/Jerome,_St, הפסקה הראשונה, הפסקה על אנטיוכיה וקונסטנטינופול, והפסקאות על בית לחם.

  7. The Institute of Ismaili Studies, "Nasir Khusraw: A Portrait of the Persian Poet, Traveller and Philosopher" (C. Alice Hunsberger, 2000), https://www.iis.ac.uk/scholarly-contributions/nasir-khusraw-a-portrait-of-the-persian-poet-traveller-and-philosopher/, התקציר ומילות המפתח.

  8. האתר, "רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033)", /events/1033-jordan-valley/, הערה mann-155: J. Mann, The Jews in Egypt and in Palestine under the Fāṭimid Caliphs, כרך 1 (1920), עמ׳ 155, לפי התרגום של Le Strange.

  9. Dictionary of National Biography (1897), "Russell, Patrick (1727-1805)" (G. S. Boulger), בוויקיטקסט, https://en.wikisource.org/wiki/Russell,_Patrick_(1727-1805)_(DNB00), פסקאות 1 ו-3.

  10. האתר, "רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759)", /events/1759-galilee-lebanon/, הערה russell1759: P. Russell, "An Account of the Late Earthquakes in Syria", Philosophical Transactions of the Royal Society 51.

  11. The Columbia Encyclopedia (מהדורה 6), "Volney, Constantin François de Chassebœuf, comte de", ב-Encyclopedia.com, https://www.encyclopedia.com/reference/encyclopedias-almanacs-transcripts-and-maps/volney-constantin-francois-de-chasseboeuf-comte-de, הערך.

  12. Wythepedia, "Voyage en Syrie et en Égypte", https://wythepedia.wm.edu/index.php/Voyage_en_Syrie_et_en_%C3%89gypte, שם הספר ופסקת הפתיחה.

  13. האתר, "רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759)", /events/1759-galilee-lebanon/, הערה volney: C.-F. Volney, Travels through Egypt and Syria, כרך 1 (1798), עמ׳ 187.

  14. Encyclopaedia Judaica, "Baum, Menahem Mendel ben Aaron of Kamenetz" (Israel Bar Tal), ב-Encyclopedia.com, https://www.encyclopedia.com/religion/encyclopedias-almanacs-transcripts-and-maps/baum-menahem-mendel-ben-aaron-kamenetz, הערך.

  15. פרויקט בן-יהודה, "מנחם מנדל מקאמיניץ", https://benyehuda.org/author/173, דף היוצר.

  16. האתר, "רעידת האדמה בירושלים (1834)", /events/1834-jerusalem/, הערה kamenitz.

  17. האתר, "רעידת האדמה בצפת (1837)", /events/1837-safed/, הפרק "הקהילה היהודית בצפת" והערה kamenitz.

  18. The Online Books Page, "Thomson, William M. (William McClure), 1806-1894", https://onlinebooks.library.upenn.edu/webbin/book/lookupname?key=Thomson,+William+M.+(William+McClure),+1806-1894, רשימת הספרים.

  19. האתר, "רעידת האדמה בצפת (1837)", /events/1837-safed/, הפרקים "הסיפור" ו"הדרך לצפת", והערה thomson-433: W. M. Thomson, "Journal of Mr. W. M. Thomson on a visit to Safet and Tiberias", Missionary Herald 33 (November 1837).

  20. האתר, "רעידת האדמה בצפת (1837)", /events/1837-safed/, הערה robinson-app: E. Robinson and E. Smith, Biblical Researches in Palestine (1841), כרך 3, נספח XLII.

  21. Jewish Review of Books, "Straying from the Fold?", https://jewishreviewofbooks.com/articles/2784/, הפסקה על הרשל וקלמן.

  22. האתר, "רעידת האדמה בצפת (1837)", /events/1837-safed/, הערה eliav-59: אליאב 1996, עמ׳ 58–59.

  23. האתר, "רעידת האדמה בצפת (1837)", /events/1837-safed/, הפרק "הדרך לצפת" והערות eliav-69 ו-thomson-437.

  24. Dartmouth Libraries Archives & Manuscripts, "Robinson, Edward, 1794-1863", https://archives-manuscripts.dartmouth.edu/agents/people/9662, סעיף "Biography".

  25. Biblical Archaeology Society Library, "Edward Robinson (1794–1863), Biblical Geographer", https://library.biblicalarchaeology.org/sidebar/edward-robinson-1794-1863-biblical-geographer/, פסקאות 1–2.

  26. האתר, "רעידת האדמה בירושלים (1834)", /events/1834-jerusalem/, הערה robinson-518: Robinson and Smith 1841, כרך 1, עמ׳ 518.

  27. האתר, "רעידת האדמה בצפת (1837)", /events/1837-safed/, הערה guerin: V. Guérin, Description géographique, historique et archéologique de la Palestine, Samarie, כרך 1 (1874), עמ׳ 357.

  28. הקתדרה ע"ש זאב וילנאי, "Guérin Victor-Honore", https://vilnay.kinneret.ac.il/victor-honore-guerin/, "Selected maps" ו-"Selected publications".

  29. Motti Zohar, "Prof. Motti Zohar", https://mzohar.haifa.ac.il/, סעיף "Biography".

  30. Motti Zohar, "Prof. Motti Zohar", https://mzohar.haifa.ac.il/, סעיף "Featured Project: earthquake-db".

  31. האתר, "רעש שביעית", /events/0749-shviit/, הערה zohar16: M. Zohar, A. Salamon, R. Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), עמ׳ 971–985.

  32. האתר, "רעידת האדמה בכרתים (1856)", /events/1856-crete/, הערה zohar-1285: M. Zohar, Journal of Seismology 21 (2017), עמ׳ 1285–1286.

  33. האתר, "רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)", /events/1927-dead-sea/, הערה zohar14-912: M. Zohar, R. Rubin and A. Salamon, "Earthquake damage and repair: new evidence from Jerusalem on the 1927 Jericho earthquake", Seismological Research Letters 85(4) (2014).

  34. האתר, "רעידת האדמה בעכו (881)", /events/0881-acre/, הערה sal07: A. Salamon, T. Rockwell, S. N. Ward, E. Guidoboni, A. Comastri, "Tsunami Hazard Evaluation of the Eastern Mediterranean: Historical Analysis and Selected Modeling", Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), עמ׳ 705–724.

  35. האוניברסיטה העברית, המחלקה למדע המרחב, "Prof. Rehav Rubin", https://en.geography.huji.ac.il/people/rehav-rubin, פסקת הפתיחה ותחומי המחקר.

  36. Roger Bilham (ועורך כתב העת), "Obituary: Nicholas N. Ambraseys 1929–2012", Journal of Seismology 17 (2013), עמ׳ 839–840, https://cires1.colorado.edu/~bilham/J_SEISMOL_Obit+Ambraseys.pdf, הכותרת ו-"N. N. Ambraseys: an appreciation".

  37. Imperial College London, "Nick Ambraseys RIP" (Angela Frederick, 29 בינואר 2013), https://www.imperial.ac.uk/news/118519/nick-ambraseys-rip/, פסקאות 2–3.

  38. האתר, "רעידת האדמה בצפת (1837)", /events/1837-safed/, הערות ambraseys-929 ו-ambraseys-933: N. N. Ambraseys, "The earthquake of 1 January 1837 in Southern Lebanon and Northern Israel", Annali di Geofisica 40(4) (1997).

  39. האתר, "הרעש בימי עוזיהו", /events/0760bce-uzziah/, הערה ambraseys2009: N. N. Ambraseys, Earthquakes in the Mediterranean and Middle East, Cambridge University Press, 2009.

  40. האתר, "רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759)", /events/1759-galilee-lebanon/, הערה ab89: N. N. Ambraseys and M. Barazangi, Journal of Geophysical Research 94 (B4) (1989).

  41. האוניברסיטה העברית בירושלים, המחלקה למדע המרחב, "פרופ' דוד עמירן ז"ל", https://geography.huji.ac.il/people/%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%9F-%D7%96%D7%9C.

  42. Library of Congress Name Authority File, "Amiran, David H. K., 1910-", https://id.loc.gov/authorities/names/n87804841.html (צורות השם: "Amiran, D. H. K. (David H. K.), 1910-"; "עמירן, דוד").

  43. האתר, "רעידת האדמה ביהודה (31 לפנה"ס)", /events/0031bce-judea/, הערה aat: D. H. K. Amiran, E. Arieh and T. Turcotte, "Earthquakes in Israel and Adjacent Areas: Macroseismic Observations since 100 B.C.E.", Israel Exploration Journal 44 (1994), עמ׳ 260–305; וכן הערות aat בדפי 130, 1033, 1068, 1834, 1837 ו-1927.

  44. האתר, "רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033)", /events/1033-jordan-valley/, הערה amiran: D. H. Kallner-Amiran, "A Revised Earthquake-Catalogue of Palestine", Israel Exploration Journal 1 (1950–1951), עמ׳ 223–246; וכן הערות kallner בדפי 1759, 1834 ו-1927.

  45. המכלול, "דוד עמירן", https://www.hamichlol.org.il/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%9F, פרק "קורות חיים" ("עמירן נולד בשם הורסט קלנר בשנת 1910 בברלין"). נבדק בצילום מסך שנדב שלח, 30.9.2026.

  46. Iaakov Karcz, "Implications of some early Jewish sources for estimates of earthquake hazard in the Holy Land", Annals of Geophysics 47 (2004), https://www.annalsofgeophysics.eu/index.php/annals/article/download/3334/3380/0, שורת המחבר, התקציר וכתובת המחבר, עמ׳ 1 [עמ׳ PDF 1].

  47. האתר, "רעידת האדמה ביהודה (31 לפנה"ס)", /events/0031bce-judea/, הערה karcz-778: Karcz 2004, עמ׳ 778.

  48. האתר, "רעש שביעית", /events/0749-shviit/, הערה karcz-779: Karcz 2004, עמ׳ 778–779.

  49. H-Net, H-Judaic, "Obituary: Prof. Mordechai Eliav" (20 בספטמבר 2016), https://networks.h-net.org/node/28655/discussions/144697/obituary-prof-mordechai-eliav, ההודעה.

  50. אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה להיסטוריה של עם ישראל, "Eliav Mordechai" (דברי הזיכרון של דן מכמן), https://jewish-history.biu.ac.il/en/node/800, פסקה 4.

  51. האתר, "רעידת האדמה בצפת (1837)", /events/1837-safed/, הערות eliav-53, eliav-54, eliav-56 ו-eliav-62: מרדכי אליאב, "עדות ראייה על מוראות הרעש בצפת בתקצ"ז (1837)", קתדרה 79 (1996).

  52. אוניברסיטת תל אביב, "Prof. Shmuel[Shmulik] Marco", https://english.tau.ac.il/profile/shmulikm, השיוך, ההשכלה והמינויים האקדמיים.

  53. האתר, "רעש שביעית", /events/0749-shviit/, הערה marco: S. Marco, M. Hartal, N. Hazan, L. Lev, M. Stein, "Archaeology, history, and geology of the A.D. 749 earthquake, Dead Sea transform", Geology 31 (2003).

  54. האתר, "רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)", /events/1927-dead-sea/, הערה zm12-20: M. Zohar and S. Marco, "Re-estimating the epicenter of the 1927 Jericho earthquake using spatial distribution of intensity data", Journal of Applied Geophysics 82 (2012).

  55. האתר, "רעידת האדמה ביהודה (31 לפנה"ס)", /events/0031bce-judea/, הערה kentor: R. Ken-Tor, A. Agnon, Y. Enzel, M. Stein, S. Marco and J. F. W. Negendank, "High-resolution geological record of historic earthquakes in the Dead Sea basin", Journal of Geophysical Research 106 (2001); וכן הערה kentor-2231 בדף ירושלים 1834.

  56. Ari Ben-Menahem, "Curriculum Vita", https://www.wisdom.weizmann.ac.il/Ari/cv-ari12.pdf, עמ׳ 1 [עמ׳ PDF 1].

  57. European Seismological Commission, "In Memory of Ari Ben-Menachem", http://www.esc-web.org/component/content/article/european-seismological-commission/219-ari-ben-menachem.html, פסקה 1.

  58. האתר, "הרעש בימי עוזיהו", /events/0760bce-uzziah/, הערה benmenahem: A. Ben-Menahem, "Four thousand years of seismicity along the Dead Sea Rift", Journal of Geophysical Research 96 (1991).

  59. האתר, "רעידת האדמה ביהודה (31 לפנה"ס)", /events/0031bce-judea/, הערה zohar978; וכן הערה zohar978 בדף הגליל 363 והערות mag בדפי 749, 1033 ו-1068.

  60. Academia Europaea, "Emanuela Guidoboni", https://www.ae-info.org/ae/Member/Guidoboni_Emanuela, סעיף "Present and Previous Positions".

  61. INGV, Portale dei dati aperti, "GUIDOBONI Emanuela", https://data.ingv.it/person/1177, רשימת מאגרי הנתונים.

  62. האתר, "רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033)", /events/1033-jordan-valley/, רשימת המקורות: E. Guidoboni, A. Comastri, Catalogue of Earthquakes and Tsunamis in the Mediterranean Area from the 11th to the 15th Century, INGV-SGA, Bologna 2005; וכן רשימת המקורות בדף המזרח הקרוב 1068.

  63. האוניברסיטה העברית, המכון למדעי כדור הארץ, "Amotz Agnon", https://en.earth.huji.ac.il/people/amotz-agnon, התואר ותחומי העניין.

  64. האתר, "רעידת האדמה בצפת (1837)", /events/1837-safed/, הערה agnon: A. Agnon et al., "Hula basin", בתוך: R. Amit, A. Agnon and A. Matmon (eds.), מדריך הסיור של סדנת INQUA, 2009; וכן הערה agnon-guide בדף צפת והלבנון 1759.

  65. ACOR, ACOR Newsletter 4.1 (קיץ 1992), https://publications-cdn.acorjordan.org/wp-content/uploads/20250508235229/acor-newsletter-vol-4-1.pdf, "Kenneth Wayne Russell, in memoriam", עמ׳ 3 [עמ׳ PDF 3].

  66. ACOR, "Kenneth W. Russell Fellowship", https://acorjordan.org/named-fellowships/russell-fellowship/, סעיף "Background of the Russell Fellowship".

  67. האתר, "רעידות האדמה בגליל (363)", /events/0363-galilee/, הערה russell: Kenneth W. Russell, "The Earthquake of May 19, A.D. 363", BASOR 238 (1980), עמ׳ 47–48.

  68. האתר, "רעידת האדמה ביהודה (130)", /events/0130-judea/, הערה russell: Kenneth W. Russell, "The Earthquake Chronology of Palestine and Northwest Arabia from the 2nd through the Mid-8th Century A.D.", BASOR 260 (1985).