רעידות אחרונות
רעידת אדמהרעידות אדמה היסטוריות בשבר הסורי-אפריקני

מה זו רעידת אדמה?

הסבר קצר למי שקורא את דפי הרעידות באתר: מה קורה מתחת לאדמה, למה דווקא כאן רועד, ואיך יודעים על רעידות שקרו לפני שהיו מכשירים.

מילון מונחים: מגניטודה, עוצמה, מוקד ועוד

מה עושים ברעידת אדמה? ההנחיות של פיקוד העורף.

מה קורה מתחת לאדמה

קרום כדור הארץ שבור לגושים ענקיים. במקומות שבהם שני גושים נפגשים יש סדק ארוך, שנקרא העתק. רעידת אדמה קורית כששני הגושים גולשים פתאום זה לצד זה לאורך ההעתק.1

הגושים הגדולים ביותר נקראים לוחות טקטוניים, והם זזים כל הזמן, לאט מאוד. השוליים שלהם מחוספסים, ולכן הם נתקעים זה בזה. בזמן שההעתק תקוע, הלחץ עליו הולך ומצטבר. כשהלחץ גובר על החיכוך, ההעתק משתחרר בבת אחת, והאנרגיה שנאגרה בו יוצאת לכל הכיוונים כגלים. הגלים האלה הם הטלטול שמרגישים. רוב רעידות האדמה בעולם קורות על הגבולות בין הלוחות.2

שבר ים המלח

גם בארץ עובר גבול כזה. שבר ים המלח הוא העתק באורך של כאלף קילומטר. ממזרח לו הלוח הערבי, וממערב לו תת-הלוח של סיני. שני הצדדים מחליקים זה לצד זה, בתנועה אופקית.3 בארץ הוא עובר לאורך הערבה, ים המלח, בקעת הירדן והכנרת (ראו המפה בדף הבית).

צילום מהחלל: משולש חצי האי סיני בין שני מפרצים כחולים, ומעליו פס צר של מים, ים המלח.
חצי האי סיני והשבר של ים המלח, מהמעבורת קולומביה, 2002. נאס"א · נחלת הכלל · ויקישיתוף

זה קורה כבר 18 עד 20 מיליון שנה. בדרום, שכבות סלע שהיו פעם צמודות זו לזו נמצאות היום משני צדי השבר, כ-105 קילומטר זו מזו.3

התנועה איטית מאוד. מדידות GPS בישראל בשנים 1996–2008 הראו שבערבה ובבקעת יריחו הצדדים זזים זה ביחס לזה כחמישה מילימטרים בשנה. מצפון למקום שבו מסתעפים מהשבר העתקי הכרמל, הקצב נמוך יותר, כי חלק מהתנועה עובר להעתקים האלה.4

על המקטעים שמהם בנוי השבר ראו על האתר.

איפה הרעידה מתחילה

הנקודה בעומק האדמה שבה ההעתק מתחיל לגלוש נקראת מוקד. הנקודה שמעליה, על פני הקרקע, נקראת לפעמים "מוקד על-פני השטח" (אפיצנטר).1

גם העומק חשוב. רעידה רדודה מטלטלת בדרך כלל חזק יותר מרעידה עמוקה באותו גודל. בקליפורניה, למשל, רעידה בגודל 6.7 טלטלה חזק יותר ושטח רחב יותר מרעידה בגודל 6.8 בוושינגטון, כי המוקד שלה היה רדוד יותר.5 העומקים של הרעידות שנמדדו לאורך שבר ים המלח מוצגים בדף מכשירי מדידה.

שלושה סוגי גלים

מהמוקד יוצאים כמה סוגים של גלים. חלקם עוברים דרך פנים כדור הארץ, וחלקם נעים לאורך פני הקרקע.6

גלי P מגיעים ראשונים. הם דוחפים ומושכים את הקרקע קדימה ואחורה, כמו קפיץ שנלחץ ומשתחרר. הם המהירים ביותר, אבל הטלטול שלהם בדרך כלל לא מזיק במיוחד.7

גלי S מגיעים אחריהם, ומנענעים את הקרקע מצד לצד. הם איטיים יותר, אבל חזקים יותר, והם גורמים יותר נזק.8

גלי שטח נוצרים כשהגלים מגיעים לפני הקרקע וממשיכים לנוע לאורכם. הם האיטיים ביותר, אבל התנודות שלהם יכולות להיות גדולות מאוד, והם יכולים לגרום נזק רב.9

רעידות משנה

אחרי רעידה חזקה באות בדרך כלל רעידות קטנות יותר באותו אזור. הן נקראות רעידות משנה. אחרי רעידה גדולה הן יכולות להימשך שבועות, חודשים ואפילו שנים.1

גודל הרעידה ועוצמת הטלטול

בחדשות מדברים על "מגניטודה", ולפעמים על "עוצמה". אלה שני דברים שונים.

המגניטודה היא הגודל של הרעידה עצמה, במקום שבו היא התחילה. לכל רעידה יש מגניטודה אחת, ומחשבים אותה מהרישום של המכשירים.1011 הסולם המוכר בשם "סולם ריכטר" הוגדר ב-1935 לרעידות בקליפורניה. היום משתמשים בו בעיקר לרעידות קטנות וקרובות. לרעידות גדולות משתמשים בסולם אחר (Mw), שמחושב מגודל השטח של ההעתק שגלש ומגודל התזוזה.1213

העוצמה מתארת כמה חזק הטלטול במקום מסוים. רעידה אחת יכולה להיות חלשה בעיר רחוקה והרסנית בעיר קרובה, ולכן יש לה עוצמות רבות, אחת לכל מקום.10 את העוצמה קובעים לפי מה שקרה בשטח: בדרגות הנמוכות לפי מה שאנשים הרגישו, ובגבוהות לפי הנזק למבנים. הדרגות נכתבות בספרות רומיות.14 באירופה משתמשים בסולם אחר, EMS-98, שבנוי באותה דרך.15

איך יודעים כמה חזקה הייתה רעידה עתיקה

מכשירים שרושמים רעידות (סייסמוגרפים) נכנסו לשימוש רק בסביבות 1890. לרעידות שקדמו להם אין מדידה. את הגודל שלהן מעריכים לפי מה שתואר: כמה רחוק הרגישו אותן, ומה היה הנזק החמור ביותר שדווח.1617 לכן ליד רעידות היסטוריות באתר מוצג בדרך כלל טווח ולא מספר אחד, וכתוב על מה ההערכה מבוססת (ראו על האתר).

מה מספר לנו על רעידות מלפני המכשירים

כתובים. כרוניקות, מכתבים וכתובות מתארים את הנזק. מספרי ההרוגים שמופיעים בהם הם מה שהכותבים דיווחו, ולא ספירה מדויקת (על האתר). המקורות של כל רעידה מרוכזים בדף שלה.

חפירות. לפעמים ההעתק עבר ממש מתחת למבנה, והרעידה קרעה אותו לשניים. בתל עתרת, ליד גשר בנות יעקב, חומות של מבצר צלבני הוזזו לאורך שבר ים המלח. לפי החופרים, הקריעה של 1759 חצתה שם גם מסגד עות׳מאני.18

שכבות בוץ בים המלח. על קרקעית ים המלח שוקעות שכבות בוץ דקות, אחת על גבי השנייה. בחלק מהמקומות השכבות מעורבבות ושבורות. לפי מחקר מ-2006, זה קורה כשטלטול חזק מערבל את הבוץ. החוקרים בדקו את זה מול רעידות שמתועדות בכתובים. אם כל שכבה דקה מייצגת שנה, ספירת השכבות נותנת תאריך לרעידה.19 דוגמה לשכבה כזו, שנקשרה לרעידה של 31 לפנה״ס, מופיעה בדף הרעידה ביהודה.

הערות ומקורות

  1. המכון הגיאולוגי האמריקני (U.S. Geological Survey, USGS), Earthquake Hazards Program, "The Science of Earthquakes" (נכתב במקור בידי Lisa Wald), https://www.usgs.gov/programs/earthquake-hazards/science-earthquakes, סעיף "What is an earthquake?".

  2. המכון הגיאולוגי האמריקני (USGS), "The Science of Earthquakes", https://www.usgs.gov/programs/earthquake-hazards/science-earthquakes, סעיפים "What causes earthquakes and where do they happen?" ו-"Why does the earth shake when there is an earthquake?".

  3. M. Sadeh, Y. Hamiel, A. Ziv, Y. Bock, P. Fang, S. Wdowinski, "Crustal deformation along the Dead Sea Transform and the Carmel Fault inferred from 12 years of GPS measurements", Journal of Geophysical Research 117 (2012), B08410, doi:10.1029/2012JB009241, https://faculty.fiu.edu/~swdowins/publications/Sadeh-et-al-JGR-2012.pdf, מבוא, פסקה [2], עמ׳ 1 [עמ׳ PDF 1]. ה-105 ק״מ בהפניה ל-Quennell 1959 ול-Freund et al. 1968, 1970; הגיל בהפניה ל-Eyal et al. 1981, Garfunkel 1981, Joffe and Garfunkel 1987.

  4. Sadeh et al. 2012 (ראו הערה קודמת), https://faculty.fiu.edu/~swdowins/publications/Sadeh-et-al-JGR-2012.pdf, תקציר, פסקה [1], עמ׳ 1 [עמ׳ PDF 1]. 33 תחנות GPS קבועות ו-145 נקודות מדידה, בשלושה סבבים בין 1996 ל-2008.

  5. המכון הגיאולוגי האמריקני (USGS), "Earthquake Magnitude, Energy Release, and Shaking Intensity", https://www.usgs.gov/programs/earthquake-hazards/earthquake-magnitude-energy-release-and-shaking-intensity, סעיף "Examples", תת-סעיף "Intensity of Shaking Depends on Depth of the Earthquake".

  6. רשת הניטור הסייסמי של צפון-מערב ארה״ב (Pacific Northwest Seismic Network, PNSN), "Earthquake Waves", https://pnsn.org/education/seismology/earthquake-waves, פתיח וסעיף "Body Waves".

  7. PNSN, "Earthquake Waves", https://pnsn.org/education/seismology/earthquake-waves, סעיף "P Waves".

  8. PNSN, "Earthquake Waves", https://pnsn.org/education/seismology/earthquake-waves, סעיף "S Waves".

  9. PNSN, "Earthquake Waves", https://pnsn.org/education/seismology/earthquake-waves, סעיף "Surface Waves".

  10. המכון הגיאולוגי האמריקני (USGS), "What is the difference between earthquake magnitude and earthquake intensity? What is the Modified Mercalli Intensity Scale?", https://www.usgs.gov/faqs/what-difference-between-magnitude-and-intensity-what-modified-mercalli-intensity-scale, התשובה, פסקאות 1–2.

  11. המכון הגיאולוגי האמריקני (USGS), "The Science of Earthquakes", https://www.usgs.gov/programs/earthquake-hazards/science-earthquakes, סעיף "How do scientists measure the size of earthquakes?".

  12. המכון הגיאולוגי האמריקני (USGS), "Earthquake Magnitude, Energy Release, and Shaking Intensity", https://www.usgs.gov/programs/earthquake-hazards/earthquake-magnitude-energy-release-and-shaking-intensity, סעיף "Types of Magnitudes" (כולל הנוסחה Moment = rigidity × area × slip). הדף מייחס את ההגדרה של 1935 לצ׳ארלס ריכטר; USGS, "Magnitude Types" (שורת ML) ו-PNSN, "Magnitude and Intensity", https://pnsn.org/education/seismology/magnitude-intensity, מייחסים אותה לריכטר ולבנו גוטנברג.

  13. המכון הגיאולוגי האמריקני (USGS), "Magnitude Types", https://www.usgs.gov/programs/earthquake-hazards/magnitude-types, הטבלה, העמודות "Magnitude Range" ו-"Distance Range".

  14. המכון הגיאולוגי האמריקני (USGS), "The Modified Mercalli Intensity Scale", https://www.usgs.gov/programs/earthquake-hazards/modified-mercalli-intensity-scale, פסקאות 1 ו-3. הסולם: H. O. Wood, F. Neumann, "Modified Mercalli Intensity Scale of 1931", Bulletin of the Seismological Society of America 21 (4) (1931), עמ׳ 277–283 (לפי רשימת המקורות בדף).

  15. GFZ, המרכז הגרמני לחקר כדור הארץ (GFZ Helmholtz Centre for Geosciences), "EMS-98 (European Macroseismic Scale)", https://www.gfz.de/en/section/seismic-hazard-and-risk-dynamics/data-products-services/ems-98-european-macroseismic-scale, פסקאות הפתיחה. עורך הסולם: G. Grünthal (עורך), European Macroseismic Scale 1998.

  16. המכון הגיאולוגי האמריקני (USGS), "How do you determine the magnitude for an earthquake that occurred prior to the creation of the magnitude scale?", https://www.usgs.gov/faqs/how-do-you-determine-magnitude-earthquake-occurred-prior-creation-magnitude-scale (נקרא התקציר שמופיע ב"Related" בדף ה-FAQ על מגניטודה ועוצמה; המשך התשובה קטוע).

  17. המכון הגיאולוגי האמריקני (USGS), "Magnitude Types", https://www.usgs.gov/programs/earthquake-hazards/magnitude-types, הטבלה, השורות "Mfa (felt-area magnitude)" ו-"Mint (intensity magnitude)".

  18. ראו רעידות 1759, הפרק "מה נמצא באדמה", והמקורות שם (אלנבלום ועמיתיו 2015; דארון ועמיתיו).

  19. A. Agnon, C. Migowski, S. Marco, "Intraclast breccias in laminated sequences reviewed: Recorders of paleo-earthquakes", בתוך Y. Enzel, A. Agnon, M. Stein (עורכים), New Frontiers in Dead Sea Paleoenvironmental Research, Geological Society of America Special Paper 401 (2006), עמ׳ 195–214, doi:10.1130/2006.2401(13), https://earth.huji.ac.il/sites/default/files/earth/files/agnon_et_al._2006_breccias_and_paleo-earthquakes.pdf, תקציר, עמ׳ 195–196 [עמ׳ PDF 2–3].