רעידות אחרונות
רעידת אדמהרעידות אדמה היסטוריות בשבר הסורי-אפריקני

על האתר ומקורות

הרעיון

רוב האתרים על רעידות אדמה מציגים מספרים: מגניטודה, עומק, שעה. האתר הזה מחבר בין הרעידות של היום לבין הרעידות שתועדו באותו אזור בעבר. הנתון החי הוא נקודת הכניסה, וההיסטוריה היא התוכן.

איך נבחרו הרעידות

בגרסה הזו יש באתר שלוש-עשרה רעידות, מהרעש בימי עוזיהו ועד רעידת 1927. לכל אחת יש דף עם כרטיס עובדות, תיאור, מה כתוב במקורות, מה נמצא בחפירות, ומה לא ודאי. הרשימה תתרחב.

כללי הכתיבה

מגניטודה מכשירית ומגניטודה משוערת

מגניטודה מכשירית מחושבת מרישומים של סייסמוגרפים. לרעידות שקרו לפני שהיו מכשירים, המגניטודה היא הערכה: חוקרים משחזרים אותה מתיאורי הנזק, מהשטח שבו הורגשה הרעידה, ולפעמים משכבות משקע או מממצאים בחפירות. לכן לרעידות היסטוריות מוצג בדרך כלל טווח ולא מספר אחד, וליד כל מגניטודה כתוב על מה היא מבוססת.

הפס החי וההד ההיסטורי

הפס בראש דף הבית מתעדכן כל שעה. המקור הראשי הוא המכון הגיאולוגי. כשהוא לא זמין, הנתונים נמשכים מ-USGS או מ-EMSC. כשהמכון זמין אבל לא פרסם רעידות באזור יותר מיומיים, הרעידות מהתקופה שאחרי הרעידה האחרונה שלו נלקחות מ-EMSC, ומסומנות בדף 30 הימים כ"טרם פורסם במכון". הקטלוגים בדף "מכשירי מדידה" נמשכים מחדש פעם בחודש.

לכל רעידה חיה האתר בודק מהו ההעתק הפעיל הקרוב אליה, ואם היא במרחק של עד 20 ק״מ ממנו, משייך אותה למקטע של השבר שההעתק שייך לו. אז הוא מציין אילו רעידות היסטוריות באתר קרו באותו מקטע. זו עובדה גיאוגרפית בלבד.

מקטעי השבר

שבר ים המלח אינו קו אחד רציף. הוא שרשרת של מקטעים, שביניהם אגנים עמוקים: מפרץ אילת והערבה, אגן ים המלח, בקעת הירדן, הכינרת והחולה, ובהמשך צפונה בקעת הלבנון. קווי ההעתקים במפה לקוחים מ-GEM Global Active Faults Database (Styron & Pagani, 2020), שבאזור שלנו נשען על מודל ההעתקים של EMME, מודל רעידות האדמה של המזרח התיכון (Danciu ועמיתיו, 2018). הנתונים ברישיון CC BY-SA 4.0.

העתק בקעת הירדן מופיע במאגר כקו אחד, מים המלח ועד החולה. באתר חילקנו אותו לשניים בנקודה שקיימת בקו עצמו, בדרום הכינרת. העתק הכרמל-גלבוע לא מופיע במאגר הפתוח, ולכן אינו מסומן במפה.

למה אין כאן תחזיות

האתר לא עוסק בתחזיות, בהסתברויות או בשאלה מתי תהיה הרעידה הבאה. רעידות קטנות קורות כל הזמן לאורך כל מקטעי השבר, והעובדה שרעידה קטנה קרתה באזור שבו הייתה בעבר רעידה גדולה לא אומרת דבר על העתיד. לפי המכון הגיאולוגי של ארצות הברית (USGS), אף מדען לא חזה מעולם רעידה חזקה, ואין כיום דרך לעשות זאת. נחילים של רעידות קטנות נחשבים לפעמים לסימן מקדים, אבל לעתים קרובות לא באה אחריהם שום רעידה (USGS, "Can you predict earthquakes?").

מקורות עיקריים

רישיונות

הטקסט באתר מקורי. בדפים שבהם מופיע קישור לוויקיפדיה לקריאה נוספת, תוכן ויקיפדיה מוגן ברישיון CC BY-SA 4.0.

תמונות

התמונות באתר נלקחו מוויקישיתוף (Wikimedia Commons), ונשמרו באתר עצמו. כולן בנחלת הכלל או ברישיון חופשי (CC0, CC BY או CC BY-SA), והרישיון של כל תמונה חל עליה בלבד.

בדפים שאין להם תמונה מתאימה יש איורים שנוצרו בעזרת Midjourney. הם מסומנים "איור", ואינם תיעוד. האיורים ברישיון CC BY 4.0.