רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759)

M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), pp. 971–985, טבלה 3, עמ׳ 978–979. השעות: 03:45 ו-19:23. היישובים שנפגעו ברעידה הראשונה: עכו, קוניטרה, גשר בנות יעקב, סאסא, נצרת, צפת, טבריה ושכם. בשנייה: החולה, צפת, טבריה, עכו, חיפה, קיסריה, שכם, חצביא, מרג׳עיון, נבטיה והחרמון. הערכות הגודל שם: לראשונה Ms כ-6.6 (Ambraseys and Barazangi 1989) ו-6.5 (Ben-Menahem 1991); לשנייה Ms כ-7.4 (Ambraseys and Barazangi 1989; Ambraseys and Jackson 1998), 7.4 (Migowski et al. 2004; Ben-Menahem 1991) ו-7.0 עד 7.2 (Gomez et al. 2003).

Zohar, Salamon and Rubin 2016, עמ׳ 977. הם מונים בתקופה הזו חמש רעידות הרסניות, ושתי רעידות 1759 הן הראשונות שבהן.

Zohar, Salamon and Rubin 2016, נספח אלקטרוני, נספח A, רשומה 29, עמ׳ 10. שם גם: Ambraseys 2009 ראה ברעידת אוקטובר רעידה מקדימה, ו-Ben-Menahem 1991 הלך בעקבות Ambraseys and Barazangi 1989.

Zohar, Salamon and Rubin 2016, נספח אלקטרוני, נספח A, רשומה 30, עמ׳ 11, בהפניה ל-C. Migowski et al., Earth and Planetary Science Letters 222 (2004), pp. 301–314.

M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, "Earthquake damage history in Israel and its close surrounding: evaluation of spatial and temporal patterns", Tectonophysics 696–697 (2017), pp. 1–13, עמ׳ 3, טבלה 1 (עמ׳ 4) ופרק 5.3.2 (עמ׳ 7). התפרשות הנזק: כ-350 ק"מ ברעידה הראשונה וכ-580 ק"מ בשנייה. שלוש הרעידות האחרות מעל 500 ק"מ: מרץ 1068, 1588 ו-1837. בטבלה מסומנים בשתי רעידות 1759 "הרוגים רבים" (יותר מעשרה).

M. Daëron et al., "Sources of the large A.D. 1202 and 1759 Near East earthquakes", Geology 33 (2005), עמ׳ 529. לגבי תל עתרת: לדבריהם, מאחר שהמבצר נמצא דרומית לנקודת ההתפצלות של השברים, השאלה איזה שבר נע מצפון לו נשארת פתוחה, והתזוזה יכולה להתאים גם לרעידת 1 בינואר 1837.

Daëron et al. 2005, עמ׳ 530, בהפניה ל-Ambraseys and Barazangi 1989, ל-Ben-Menahem 1979 (הגל בכנרת), ל-Gomez et al. 2001 ו-2003 (זבדאני), ל-Ellenblum et al. 1998, ולמכתב הקונסול בצידון (Archives Nationales, Paris, B1/1032/1959-60). התלמים הטריים נמצאו על העתק רשאיה, מדרום לרשאיה, והמדרגה הטרייה יחסית על העתק סרע׳איה; על העתק יאמונה המדרגה בלויה יותר.

Daëron et al. 2005, עמ׳ 531. שם גם ההערכה של Gomez et al. 2003 (7.0 עד 7.2), לפי תזוזה של כשני מטרים בערוץ נחל בזבדאני.

A. Salamon et al., Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), נספח אלקטרוני, טבלה 1 (צונאמי שדווחו באופן אמין) והערות לטבלה 1, בהפניה ל-Ambraseys and Barazangi 1989, ל-Ambraseys 1962 ול-Amiran, Arieh and Turcotte 1994 (הים המציף את רחובות עכו).

Salamon et al. 2007, נספח אלקטרוני, טבלה 3: קריעת פני השטח בקטע ערוץ הירדן ברעידת אוקטובר, בהפניה ל-Marco et al. 2005.

Salamon et al. 2007, נספח אלקטרוני, טבלה 6 (גלים בים המלח ובכנרת).

S. Marco, "The history of the Frankish Castle of Vadum Iacob", בתוך: Amit, Agnon and Matmon (eds.), מדריך הסיור של סדנת INQUA, 2009, עמ׳ 38, בהפניה ל-Ellenblum et al. 1998. לפי מרקו, בסך הכול הוסטו החומות ב-2.1 מטר. אצל מרקו כתוב "25 October 1759", כנראה טעות דפוס.

A. Agnon et al., "Hula basin", בתוך: Amit, Agnon and Matmon (eds.), מדריך הסיור של סדנת INQUA, 2009, עמ׳ 3.

O. Katz, "Paleoseismic study of earthquake induced landslide hazard in the city of Safed, northern Israel", בתוך: Amit, Agnon and Matmon (eds.), מדריך הסיור של סדנת INQUA, 2009, עמ׳ 24–25 ואיור 2, על פי O. Katz and O. Crouvi, Engineering Geology 95 (2007), pp. 57–78.

R. Ellenblum, S. Marco, R. Kool, U. Davidovitch, R. Porat and A. Agnon, "Archaeological record of earthquake ruptures in Tell Ateret, the Dead Sea Fault", Tectonics 34 (2015), pp. 2105–2117, עמ׳ 2107, בהפניה ל-Ellenblum et al. 1998, ל-Marco et al. 1997 ול-Marco et al. 2005. במקור: "The most recent event that ruptured on 30 October 1759 bisected the Ottoman mosque." גם בתקציר (עמ׳ 2105): "two previously resolved slip events (the 20 May 1202 and 30 October 1759 earthquakes)". על Schweppe et al. 2021 ראו בהערה הבאה.

T. Nemer, M. Meghraoui and K. Khair, "The Rachaya-Serghaya fault system (Lebanon): evidence of coseismic ruptures, and the AD 1759 earthquake sequence", Journal of Geophysical Research 113 (2008), B05312, תקציר (עמ׳ 1): "the Rachaya and Serghaya faults are active and the sources of recent historical earthquakes, the last of which might be the 30 October–25 November 1759 (Ms 6.6 and 7.4) earthquake sequence". עמ׳ 3: אמברייזיס ובאראזאנגי העריכו את הראשונה ב-Ms 6.6, עם מוקד קרוב לעמק החולה, ואת השנייה ב-Ms 7.4, צפונה יותר.

N. N. Ambraseys and M. Barazangi, Journal of Geophysical Research 94 (B4) (1989), pp. 4007–4013, תקציר: רעידת 25 בנובמבר, "Ms ~ 7 plus", יצרה כמעט בוודאות קריעה של פני השטח, "probably along the Yammouneh fault"; לפניה, ב-30 באוקטובר, רעידה מקדימה, "Ms ~ 6 plus", ליד צפת וקוניטרה, שנהרסו כמעט כליל.

M. R. Sbeinati, R. Darawcheh and M. Mouty, "The historical earthquakes of Syria: an analysis of large and moderate earthquakes from 1365 B.C. to 1900 A.D.", Annals of Geophysics 48(3) (2005), pp. 347–435, רשומה 〈143〉, עמ׳ 396–397, בסיכום של Ambraseys and Barazangi 1989: "1759 October 30, 33.1N-35.6E, Ms =6.6. This earthquake is considered as a foreshock of the main event of November 25. It was affected the region of Safad and a mountain area to the NE where many villages were destroyed with the loss of about 2000 lives. Safad and Qunaitra were almost totally ruined". על הרעידה השנייה, Ms 7.4, ראו בהערה הבאה.

Sbeinati, Darawcheh and Mouty 2005, רשומה 〈144〉, עמ׳ 402–403, בסיכום של Ambraseys and Barazangi 1989: "1759 November 25, 33.7N-35.9E, Ms = 7.4, tsunami and faulting. It is the main shock of the 1759 earthquakes, lasted about 50 s."; "In Aleppo, it lasted two minutes and a few walls were fissured"; "the earthquake was associated with extensive faulting for at least 100 km".

Sbeinati, Darawcheh and Mouty 2005, רשומה 〈144〉, עמ׳ 403, בסיכום של Ambraseys and Barazangi 1989: "European consuls estimated loss of life at a few handred lives as compared to 6000-20000 given by local sources in Damascus"; "The total estimated killed number by various temporary writrers vary between 10000-40000" (כך במקור, בשגיאות הכתיב).

G. Schweppe, K.-G. Hinzen, S. K. Reamer and S. Marco, "Reconstructing the slip velocities of the 1202 and 1759 CE earthquakes based on faulted archaeological structures at Tell Ateret, Dead Sea Fault", Journal of Seismology (2021), קובץ PDF באתר של שמואל מרקו (מספרי העמודים לפי הקובץ). תקציר (עמ׳ 1): "supports the hypothesis that the wall was ruptured by two earthquakes in 1202 and 1759 CE"; "we can estimate the slip velocity during the earthquakes to 3 and 1 m/s for the two events"; "the observed displacements of 1.25 and 0.5 m, respectively". עמ׳ 4: "The October 1759 rupture was found preserved in the Ottoman mosque at Ateret and in palaeoseismic trenches at Bet Saida (Marco et al. 2005)". עמ׳ 8: "According to Ellenblum et al. (2015), the younger (second) event displaced the site by 0.5 m. To achieve a total offset of 1.75 m, the preceding earthquake must have displaced the fortification walls by 1.25 m."

אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, עמ׳ 287, איגרת ר׳ יוסף סופר מצפת. טרם נבדק במקור.

אברהם יערי, "רעש בצפת בשנת תק"ך", סיני כ"ח (תשי"א), עמ׳ שמט–שסג, כפי שמובא אצל רבקה אמבון, "הרב שמואל הלר (1803–1884) ומקומו בקהילה היהודית בצפת", עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, 2016, עמ׳ 35 (עמ׳ 36 בקובץ ה-PDF), הערה 12 (הקובץ באתר הפקולטה למדעי הרוח), בין המקורות על "רעשי האדמה בצפת במאות האחרונות". סבינאטי ועמיתיו 2005 מונים את "Yaari" בין מקורותיהם לשתי רעידות 1759 (עמ׳ 397, 403), וברשימת המקורות (עמ׳ 432): "YAARI, A. (1951): Sinai: 28.349, Jerusalem". המאמר עצמו לא נקרא.

John Kitto, Palestine: the Physical Geography and Natural History of the Holy Land, London, 1841, עמ׳ xc, לפי מכתבו של פטריק ראסל. נבדק בסריקה השנייה ב-Internet Archive. במקור, על 30 באוקטובר: "a pretty severe shock occurred, which lasted rather more than a minute, but did no damage at Aleppo"; על 25 בנובמבר: "then again more violent, and thus changed alternately several times during the shock, which lasted altogether about two minutes"; על דמשק: "One-third of Damascus was overthrown; and of the people unknown thousands perished in the ruins"; על צפת: "was totally destroyed, and the greater part of the inhabitants perished"; ועל הזעזועים המאוחרים: "several slight shocks in December and even in January".

Kitto 1841, עמ׳ lxxxix, והערות c–d שם: המכתב נדפס ב"Transactions" של החברה המלכותית, "Vol. li. pt. ii.", עמ׳ 529–534. באותו עמוד מביא קיטו גם את דברי וולני על 1759, ב"יותר מ-20,000" הרוגים "בבקעת בעלבכ לבדה".

Kitto 1841, עמ׳ cvii. תרגום שלנו. במקור: "But the terrible earthquake of 1759, joined to the subsequent wars with the Turks, brought almost everything to ruin and neglect."

Kitto 1841, עמ׳ ccx, הערה c: "Dr. Patrick Russell subsequently incorporated in a new edition of his brother's work" (על "Natural History of Aleppo").

C.-F. Volney, Travels through Egypt and Syria, in the years 1783, 1784, and 1785, תרגום אנגלי מצרפתית, London, 1798, כרך 1, עמ׳ 187, בפרק "Volcanoes and Earthquakes". תרגום שלנו. במקור (בכתיב מודרני): "In our time, in the year 1759, there happened one which caused the greatest ravages. It is said to have destroyed, in the valley of Balbek, upwards of twenty thousand persons, a loss which has never been repaired. For three months the shocks of it terrified the inhabitants of Lebanon so much as to make them abandon their houses, and dwell under tents. Very lately (the 14th of December, 1783,) when I was at Aleppo, so violent a shock was felt, as to ring the bell in the house of the French Consul."

N. N. Lewis, Levant 31 (1999), עמ׳ 242. טרם נבדק במקור.

P. Russell, "An Account of the Late Earthquakes in Syria: In a Letter from Dr. Patrick Russell, to His Brother, Alexander Russell", Philosophical Transactions of the Royal Society 51 (1759), עמ׳ 529–534, doi:10.1098/rstl.1759.0054 (סריקה ב-Internet Archive, נחלת הכלל). על 30 באוקטובר (עמ׳ 530): "which lasted somewhat more than a minute, but did no damage in Aleppo"; על 25 בנובמבר (עמ׳ 531): "which lasted in all about two minutes". על דצמבר וינואר: מכתב נוסף מ-29 במרץ 1760, עמ׳ 533.

Russell 1759, עמ׳ 532–533 (סוף המכתב מ-2 בדצמבר והתוספת מ-7 בדצמבר): "one-third of the city was thrown down, and of the people, numbers yet unknown perished in the ruins"; "Other accounts we have at this place, make the loss of the inhabitants amounts to 20,000; but, in circumstances of such general horror and [confusion?], little accuracy can be expected" (בזיהוי התווים של הסריקה: "condition"); "Saphet (eight hours from Acri) was totally destroyed, together with the greater part of the inhabitants". הכתיב מעודכן (s ארוכה ל-s).

D. H. Kallner-Amiran, "A Revised Earthquake-Catalogue of Palestine", Israel Exploration Journal 1 (1950–1951), עמ׳ 223–246, בעמ׳ 230 (נקרא ב-JSTOR, ספטמבר 2026): הערך "1759 30.10.": "Time 4 a.m."; "Epicentre at Safed"; "Safed SM 11, 165 victims, many houses destroyed"; "Tiberias—city walls overthrown"; "Acre—Tidal wave, flooding the streets to a height of 2—2½ ms."; צידון, "much damage". הרעידות שאחריה רשומות שם ב-26 וב-28 בנובמבר, בלי פרטים.