1759 · הכינרת והחולה
רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759)
הסיפור
הנוסע הצרפתי וולני סייר בסוריה ובלבנון בשנים 1783 עד 1785, כמעט רבע מאה אחרי האסון. הוא הקדיש לרעידת 1759 רק כמה שורות. במשך שלושה חודשים, כתב, הפחידו הזעזועים את תושבי הלבנון עד כדי כך שעזבו את בתיהם וגרו באוהלים.28
וולני דיבר על רעידה אחת. למעשה היו שתיים, בהפרש של פחות מחודש. הראשונה פגעה ב-30 באוקטובר 1759, ברבע לארבע לפנות בוקר. השנייה פגעה ב-25 בנובמבר, ב-19:23 בערב.1 בלוח העברי אלה היו ט׳ בחשוון ו-ו׳ בכסלו תק"ך, לפי איגרת של ר׳ יוסף סופר מצפת.22
הרעידה הראשונה החריבה את צפת ואת קוניטרה ורבים מהכפרים סביבן. כ-2,000 בני אדם נהרגו.71718 נזק דווח גם בטבריה, בעכו, בנצרת ובשכם.1 קטלוג רעידות מ-1951 מונה בצפת 165 הרוגים בלבד, מספר קטן בהרבה, ומוסיף שבטבריה נפלו חומות העיר.32
הרעידה השנייה הייתה חזקה בהרבה. כל הכפרים בבקעת הלבנון נהרסו, ובעלבכ חרבה. במקדש יופיטר שבבעלבכ עמדו עד אז תשעה עמודים אחרונים, ושלושה מהם נפלו. במקדש בכחוס נפלו עוד שלושה. צפת ודמשק נפגעו שוב, והרעידה הורגשה עד מצרים ואנטוליה, במרחק של כ-1,100 קילומטר.7 בארץ דווח הפעם על נזק מהחולה ועד קיסריה ושכם.1
היישובים שנפגעו ברעידה השנייה השתרעו על כ-580 קילומטר מצפון לדרום. לפי מחקר מ-2017 על היסטוריית הנזק בארץ, רק ארבע רעידות היסטוריות הותירו נזק על פני יותר מ-500 קילומטר, וזו אחת מהן.5
אין ספירה של ההרוגים. ידוע רק שבכל אחת מהרעידות נהרגו רבים.5 המספרים בספרי המאה ה-18 וה-19 גבוהים בהרבה מ-2,000: וולני שמע על יותר מעשרים אלף הרוגים בבקעת בעלבכ, וכתב במפורש "אומרים".28 זה דיווח מכלי שני. ראסל, שכתב מחלב בזמן האירועים, כתב שמספר ההרוגים בדמשק עדיין אינו ידוע. בחלב הגיעו ידיעות על 20,000 הרוגים, אבל ראסל הוסיף שבבהלה כללית כזו אין לצפות לדיוק, ושהנטייה להגזים שולטת בכל מקום.31 קיטו, שסיכם את המכתב ב-1841, כתב על "unknown thousands".24
מחקר מ-1989, כפי שהוא מסוכם בקטלוג רעידות סורי מ-2005, אסף את ההערכות של כותבים בני התקופה, ולפיהן נהרגו בין 10,000 ל-40,000 בני אדם. בדמשק העריכו הקונסולים האירופאים כמה מאות הרוגים, ואילו מקורות מקומיים בעיר דיברו על 6,000 עד 20,000.20 גם אלה הערכות בלבד.
מה כתוב במקורות
וולני. קטע מספרו, בתרגום שלנו מהמהדורה האנגלית של 1798:
"בזמננו, בשנת 1759, אירעה [רעידה] אחת שגרמה להרס הגדול ביותר. אומרים שהיא המיתה בבקעת בעלבכ יותר מעשרים אלף נפש, אבדה שלא הושבה מעולם. במשך שלושה חודשים הפחידו זעזועיה את תושבי הלבנון עד כדי כך שנטשו את בתיהם וגרו תחת אוהלים."28
וולני לא מבחין בין שתי הרעידות. הוא גם מוסיף זיכרון אישי: ב-14 בדצמבר 1783, כשהיה בחלב, הורגשה רעידה חזקה כל כך שצלצלה בפעמון בבית הקונסול הצרפתי.28
ראסל. את התיאור המפורט ביותר של מהלך הרעידות כתב פטריק ראסל, הרופא של בית המסחר הבריטי בחלב, במכתב לאחיו אלכסנדר, מחבר "ההיסטוריה הטבעית של חלב". האח העביר את המכתב לחברה המלכותית בלונדון, והוא נדפס בכתב העת שלה.25 מאוחר יותר הוסיף פטריק ראסל חומר למהדורה חדשה של ספר אחיו.27
המכתב נכתב בחלב ב-2 בדצמבר 1759, עם תוספת מ-7 בדצמבר, ונקרא בחברה המלכותית ב-21 בפברואר 1760.30 ראסל כתב מחלב, רחוק מאזורי ההרס. שם, לפי ראסל, הרעידה של 30 באוקטובר, בסביבות ארבע לפנות בוקר, נמשכה קצת יותר מדקה ולא גרמה נזק. הרעידה של 25 בנובמבר, בערך בשבע וחצי בערב, התחילה ברטט עדין, התחזקה, נחלשה והתחזקה שוב כמה פעמים, ונמשכה כשתי דקות. זעזועים נוספים הורגשו בדצמבר, וזעזועים קלים גם בינואר.3024 וולני, לעומת זאת, לא נותן משך לאף אחת מהן.28
בחלב עצמה, לפי ראסל, לא נותרו סימני הרס חדשים, מלבד בכמה חומות ישנות. באנטיוכיה נפלו בתים רבים ונהרגו אנשים אחדים. לפי הידיעות שהגיעו אחר כך, הרעידה של 25 בנובמבר גרמה הרס רב: שליש מדמשק נהרס, ובהריסות מתו אנשים שמספרם עדיין לא נודע. בטריפולי נפלו שלושה צריחים ושניים או שלושה בתים, ובצידון קרס חלק גדול מהחאן של האירופאים. עכו ולטקיה ניזוקו מעט. צפת, "eight hours from Acri", נחרבה כליל, ורוב תושביה מתו.31
קיטו על בקעת הלבנון. בתיאור הבקעה כותב קיטו, בתרגום שלנו:
"רעידת האדמה הנוראה של 1759, יחד עם המלחמות שבאו אחריה עם התורכים, הביאה כמעט הכול לידי חורבן והזנחה."26
הקונסול בצידון. הקונסול הצרפתי בצידון כתב, מפי השמועה, שבצד של בעלבכ נבקעה האדמה ברוחב של יותר משישה מטרים, והסדק נמשך יותר מעשרים פרסאות, כ-80 קילומטר. המכתב שמור בארכיון הלאומי בפריז. זו העדות היחידה לקריעת קרקע שמצא מחקר מ-2005 על מקורות רעידות 1202 ו-1759, והיא מכלי שני.7
העדות הזו השתנתה כשעברה מיד ליד. המחקר מ-1989 כתב על קריעות קרקע באורך של כ-100 קילומטר בבקעת הלבנון, שאת מיקומן כבר אי אפשר לקבוע. במחקר מאוחר יותר הפכו הדברים לתיאור של שגריר צרפת בביירות על קריעות לאורך העתק יאמונה. חוקרי 2005 לא מצאו תיאור כזה. לדבריהם, הניסוח של הקונסול מצביע דווקא על הצד המזרחי של הבקעה.7
איגרות מצפת. איגרת ר׳ יוסף סופר, שנדפסה בקובץ "אגרות ארץ ישראל", היא המקור לתאריכים העבריים.22 עורך הקובץ הקדיש לאירוע גם מאמר, "רעש בצפת בשנת תק"ך".23
ציורים מבעלבכ. הנוסע הסקוטי ג׳יימס ברוס צייר את בעלבכ לפני הרעידה ואחריה. על הציורים נכתב מאמר ב-1999.29

הים והכנרת
שתי הרעידות הזיזו גם את הים. אחרי הראשונה הציף גל את עכו ואת הרציפים בטריפולי, בלי נזק נראה לעין. לפי תיאור אחד, הים בעכו עלה והציף את הרחובות לגובה של שניים עד שניים וחצי מטרים.932
אחרי השנייה נראה גל עד דלתת הנילוס, והים שם שינה את צבעו לימים רבים. בעכו הוטלו ספינות אל החוף, והיו כמה הרוגים. זה הגל המקומי היחיד ברשימת גלי הצונאמי שפורסמה ב-2007 שהגיע עד הנילוס, ועורכי הרשימה מציינים שהאירוע עוד דורש בדיקה.9
גם בכנרת דווח על גל אחרי הרעידה של אוקטובר.7 לא ברור אם זה היה גל צונאמי או תנודה של מי האגם כולו (סייש).11
מה נמצא באדמה
תל עתרת, ליד גשר בנות יעקב. המבצר הצלבני שם יושב על העתק ים המלח. רעידת 1202 הסיטה את חומותיו ב-1.6 מטר, ואחר כך זזו החומות בעוד כחצי מטר. על מועד התזוזה הזו החוקרים חלוקים. גיאולוג שחקר את המבצר מייחס את חצי המטר לרעידת אוקטובר 1759,12 ואילו חוקרי 2005 משאירים פתוח בינה לבין רעידת 1837.6 בנספח למחקר הצונאמי מ-2007 רשומה לרעידת אוקטובר קריעה של פני השטח בקטע הזה של העתק ים המלח.10 גם הארכיאולוגים שחפרו בתל כותבים שהקריעה האחרונה שם אירעה ב-30 באוקטובר 1759. לדבריהם היא חצתה את המסגד העות׳מאני שבתל, והתזוזה בה, כחצי מטר, נמדדה גם בבית צידה. בניכוי חצי המטר הזה מ-2.1 המטרים שנמדדו בחומות המבצר, נשארים 1.6 מטר לרעידת 1202.15

ב-2021 סרק צוות חוקרים את החומה הצפונית של המבצר בלייזר ובנה לה מודל ממוחשב. לפי המודל, החומה נקרעה בשתי רעידות, ב-1202 וב-1759. לפי החופרים (2015), התזוזה ב-1759 הייתה 0.5 מטר. מכאן גוזר הצוות 1.25 מטר ל-1202, כדי להגיע לתזוזה כוללת של 1.75 מטר. לפי חישוביהם, הקרקע החליקה במהירות של כ-3 מטר לשנייה ב-1202 ושל כמטר לשנייה ב-1759.21
בקעת זבדאני, סוריה. על העתק סרע׳איה נמצא מדרון העתק טרי בגובה של כחצי מטר. בחפירה התברר שהקריעה האחרונה שם אירעה אחרי 1650, ב-1705 או ב-1759. החופרים לא יכלו להכריע. חוקרי 2005 טוענים שממצאיהם מכריעים לטובת 1759.7
אגן יאמונה, לבנון. בתעלה שנחפרה במשקעי אגם עתיק על העתק יאמונה לא נמצאה שום קריעה אחרי 1400. הקריעה האחרונה שם זוהתה עם רעידת 1202. מכאן שרעידות 1759 לא אירעו על השבר הזה.8
רשאיה וסרע׳איה. על שני השברים האלה, בצד המזרחי של בקעת הלבנון, נמצאו תלמים ומדרגות טריים בפני הקרקע.7 ב-2008 חפר צוות חוקרים על שני השברים. לדבריהם, שניהם פעילים והיו מקורן של רעידות היסטוריות, והאחרונה שבהן אולי הייתה סדרת 1759. הם מנסחים זאת כאפשרות בלבד.16
מבצר נמרוד ומבצר הונין. במבצר נמרוד נפגעו קשה מבנים מהתקופה המוסלמית. הקשתות והקמרונות שזזו בהם מראים לאיזה כיוון טלטלה אותם הרעידה. מבצר הונין, שמעל עמק החולה, נהרס שלוש פעמים ברעידות גדולות: ב-1202, ב-1759 וב-1837.13
צפת. לפי מחקר של המכון הגיאולוגי, רוב הנזק בעיר העתיקה, ב-1759 וב-1837, נגרם מגלישות קרקע. העיר בנויה על מדרונות תלולים ועל שכבות עפר ופסולת שהצטברו באלפיים שנות יישוב, והן חלשות במיוחד. לפי הנזק לבתי הכנסת שורטטו גבולות האזור שגלש בכל אחת מהרעידות.14
ים המלח. רעידת נובמבר 1759 זוהתה גם בשכבות המשקע לאורך חופי ים המלח.4
מה המדע אומר
ב-1759 לא היו מכשירי מדידה, ולכן כל הגדלים הם הערכות לפי תיאורי נזק וממצאי שדה. גודלה של הרעידה הראשונה מוערך ב-6.5 עד 6.6, ושל השנייה ב-7.0 עד 7.4.1818 לפי המחקר מ-1989, כפי שהוא מסוכם בקטלוג הסורי, הרעידה השנייה נמשכה כ-50 שניות.19 בחלב, לפי אותו סיכום, היא נמשכה שתי דקות, כמו אצל ראסל.1930 ברשימת הרעידות ההיסטוריות מ-2016 הראשונה מסווגת כרעידה "חזקה" והשנייה כ"גדולה".1
לשאלה על איזה שבר אירעה כל רעידה יש שתי תשובות עיקריות:
- העתק יאמונה, בצד המערבי של בקעת הלבנון. כך שויכה רעידת נובמבר במחקר מ-1989, ורעידת אוקטובר הייתה לפיו רעידה מקדימה.1763
- שני שברים נפרדים בצד המזרחי, לאורך האנטי-לבנון. לפי חוקרי 2005, רעידת אוקטובר קרעה את העתק רשאיה, באורך של כ-50 קילומטר, ורעידת נובמבר את העתק סרע׳איה, באורך של כ-130 קילומטר. לפיהם אלה שתי רעידות נפרדות על שני קטעים.83 גם החופרים מ-2008 מציעים, בזהירות, את אותם שני שברים.16
לפער של חודש בין השתיים מציעים חוקרי 2005 הסבר. לדבריהם, בחרמון, שם מערכת השברים מתעקלת והקרקע נדחסת, נעצרה הקריעה של אוקטובר, והקטע הצפוני נקרע רק כעבור חודש. הם מדגישים שזה אינו ההסבר האפשרי היחיד.8
אותו מחקר מכנה את רעידות 1202 ו-1759 "כנראה שתי הרעידות ההיסטוריות החזקות ביותר" באזור.6 רעידות 1759 פותחות תקופה של דיווחים רבים על רעידות, שנמשכה עד 1927.2
מקורות וקריאה נוספת
- M. Daëron et al., "Sources of the large A.D. 1202 and 1759 Near East earthquakes", Geology 33 (2005), pp. 529–532.
- M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), pp. 971–985.
- M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, "Earthquake damage history in Israel and its close surrounding", Tectonophysics 696–697 (2017), pp. 1–13.
- A. Salamon et al., "Tsunami hazard evaluation of the Eastern Mediterranean", Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), pp. 705–724, והנספח האלקטרוני.
- R. Amit, A. Agnon and A. Matmon (eds.), The Dead Sea Rift as a natural laboratory for earthquake behavior, INQUA field guide, 2009.
- N. N. Ambraseys and M. Barazangi, "The 1759 earthquake in the Bekaa Valley", Journal of Geophysical Research 94 (1989), pp. 4007–4013.
- T. Nemer, M. Meghraoui and K. Khair, "The Rachaya-Serghaya fault system (Lebanon)", Journal of Geophysical Research 113 (2008).
- R. Ellenblum et al., "Archaeological record of earthquake ruptures in Tell Ateret, the Dead Sea Fault", Tectonics 34 (2015), pp. 2105–2117.
- N. N. Lewis, "Baalbek before and after the earthquake of 1759: the drawings of James Bruce", Levant 31 (1999).
- C.-F. Volney, Travels through Egypt and Syria, in the years 1783, 1784, and 1785, London, 1798, vol. 1. עותק סרוק ב-Internet Archive.
- John Kitto, Palestine: the Physical Geography and Natural History of the Holy Land, London, 1841. עותק סרוק ב-Internet Archive.
- M. R. Sbeinati, R. Darawcheh and M. Mouty, "The historical earthquakes of Syria: an analysis of large and moderate earthquakes from 1365 B.C. to 1900 A.D.", Annals of Geophysics 48 (2005), pp. 347–435.
- G. Schweppe, K.-G. Hinzen, S. K. Reamer and S. Marco, "Reconstructing the slip velocities of the 1202 and 1759 CE earthquakes based on faulted archaeological structures at Tell Ateret, Dead Sea Fault", Journal of Seismology (2021). קובץ PDF באתר של שמואל מרקו.
- אברהם יערי, "רעש בצפת בשנת תק"ך", סיני כ"ח (תשי"א), עמ׳ שמט–שסג.
הערות ומקורות
מי החוקרים והעדים שמוזכרים בהערות: עדים וחוקרים.
-
M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), pp. 971–985, טבלה 3, עמ׳ 978–979. השעות: 03:45 ו-19:23. היישובים שנפגעו ברעידה הראשונה: עכו, קוניטרה, גשר בנות יעקב, סאסא, נצרת, צפת, טבריה ושכם. בשנייה: החולה, צפת, טבריה, עכו, חיפה, קיסריה, שכם, חצביא, מרג׳עיון, נבטיה והחרמון. הערכות הגודל שם: לראשונה Ms כ-6.6 (Ambraseys and Barazangi 1989) ו-6.5 (Ben-Menahem 1991); לשנייה Ms כ-7.4 (Ambraseys and Barazangi 1989; Ambraseys and Jackson 1998), 7.4 (Migowski et al. 2004; Ben-Menahem 1991) ו-7.0 עד 7.2 (Gomez et al. 2003).
-
Zohar, Salamon and Rubin 2016, עמ׳ 977. הם מונים בתקופה הזו חמש רעידות הרסניות, ושתי רעידות 1759 הן הראשונות שבהן.
-
Zohar, Salamon and Rubin 2016, נספח אלקטרוני, נספח A, רשומה 29, עמ׳ 10. שם גם: Ambraseys 2009 ראה ברעידת אוקטובר רעידה מקדימה, ו-Ben-Menahem 1991 הלך בעקבות Ambraseys and Barazangi 1989.
-
Zohar, Salamon and Rubin 2016, נספח אלקטרוני, נספח A, רשומה 30, עמ׳ 11, בהפניה ל-C. Migowski et al., Earth and Planetary Science Letters 222 (2004), pp. 301–314.
-
M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, "Earthquake damage history in Israel and its close surrounding: evaluation of spatial and temporal patterns", Tectonophysics 696–697 (2017), pp. 1–13, עמ׳ 3, טבלה 1 (עמ׳ 4) ופרק 5.3.2 (עמ׳ 7). התפרשות הנזק: כ-350 ק"מ ברעידה הראשונה וכ-580 ק"מ בשנייה. שלוש הרעידות האחרות מעל 500 ק"מ: מרץ 1068, 1588 ו-1837. בטבלה מסומנים בשתי רעידות 1759 "הרוגים רבים" (יותר מעשרה).
-
M. Daëron et al., "Sources of the large A.D. 1202 and 1759 Near East earthquakes", Geology 33 (2005), עמ׳ 529. לגבי תל עתרת: לדבריהם, מאחר שהמבצר נמצא דרומית לנקודת ההתפצלות של השברים, השאלה איזה שבר נע מצפון לו נשארת פתוחה, והתזוזה יכולה להתאים גם לרעידת 1 בינואר 1837.
-
Daëron et al. 2005, עמ׳ 530, בהפניה ל-Ambraseys and Barazangi 1989, ל-Ben-Menahem 1979 (הגל בכנרת), ל-Gomez et al. 2001 ו-2003 (זבדאני), ל-Ellenblum et al. 1998, ולמכתב הקונסול בצידון (Archives Nationales, Paris, B1/1032/1959-60). התלמים הטריים נמצאו על העתק רשאיה, מדרום לרשאיה, והמדרגה הטרייה יחסית על העתק סרע׳איה; על העתק יאמונה המדרגה בלויה יותר.
-
Daëron et al. 2005, עמ׳ 531. שם גם ההערכה של Gomez et al. 2003 (7.0 עד 7.2), לפי תזוזה של כשני מטרים בערוץ נחל בזבדאני.
-
A. Salamon et al., Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), נספח אלקטרוני, טבלה 1 (צונאמי שדווחו באופן אמין) והערות לטבלה 1, בהפניה ל-Ambraseys and Barazangi 1989, ל-Ambraseys 1962 ול-Amiran, Arieh and Turcotte 1994 (הים המציף את רחובות עכו).
-
Salamon et al. 2007, נספח אלקטרוני, טבלה 3: קריעת פני השטח בקטע ערוץ הירדן ברעידת אוקטובר, בהפניה ל-Marco et al. 2005.
-
Salamon et al. 2007, נספח אלקטרוני, טבלה 6 (גלים בים המלח ובכנרת).
-
S. Marco, "The history of the Frankish Castle of Vadum Iacob", בתוך: Amit, Agnon and Matmon (eds.), מדריך הסיור של סדנת INQUA, 2009, עמ׳ 38, בהפניה ל-Ellenblum et al. 1998. לפי מרקו, בסך הכול הוסטו החומות ב-2.1 מטר. אצל מרקו כתוב "25 October 1759", כנראה טעות דפוס.
-
A. Agnon et al., "Hula basin", בתוך: Amit, Agnon and Matmon (eds.), מדריך הסיור של סדנת INQUA, 2009, עמ׳ 3.
-
O. Katz, "Paleoseismic study of earthquake induced landslide hazard in the city of Safed, northern Israel", בתוך: Amit, Agnon and Matmon (eds.), מדריך הסיור של סדנת INQUA, 2009, עמ׳ 24–25 ואיור 2, על פי O. Katz and O. Crouvi, Engineering Geology 95 (2007), pp. 57–78.
-
R. Ellenblum, S. Marco, R. Kool, U. Davidovitch, R. Porat and A. Agnon, "Archaeological record of earthquake ruptures in Tell Ateret, the Dead Sea Fault", Tectonics 34 (2015), pp. 2105–2117, עמ׳ 2107, בהפניה ל-Ellenblum et al. 1998, ל-Marco et al. 1997 ול-Marco et al. 2005. במקור: "The most recent event that ruptured on 30 October 1759 bisected the Ottoman mosque." גם בתקציר (עמ׳ 2105): "two previously resolved slip events (the 20 May 1202 and 30 October 1759 earthquakes)". על Schweppe et al. 2021 ראו בהערה הבאה.
-
T. Nemer, M. Meghraoui and K. Khair, "The Rachaya-Serghaya fault system (Lebanon): evidence of coseismic ruptures, and the AD 1759 earthquake sequence", Journal of Geophysical Research 113 (2008), B05312, תקציר (עמ׳ 1): "the Rachaya and Serghaya faults are active and the sources of recent historical earthquakes, the last of which might be the 30 October–25 November 1759 (Ms 6.6 and 7.4) earthquake sequence". עמ׳ 3: אמברייזיס ובאראזאנגי העריכו את הראשונה ב-Ms 6.6, עם מוקד קרוב לעמק החולה, ואת השנייה ב-Ms 7.4, צפונה יותר.
-
N. N. Ambraseys and M. Barazangi, Journal of Geophysical Research 94 (B4) (1989), pp. 4007–4013, תקציר: רעידת 25 בנובמבר, "Ms ~ 7 plus", יצרה כמעט בוודאות קריעה של פני השטח, "probably along the Yammouneh fault"; לפניה, ב-30 באוקטובר, רעידה מקדימה, "Ms ~ 6 plus", ליד צפת וקוניטרה, שנהרסו כמעט כליל.
-
M. R. Sbeinati, R. Darawcheh and M. Mouty, "The historical earthquakes of Syria: an analysis of large and moderate earthquakes from 1365 B.C. to 1900 A.D.", Annals of Geophysics 48(3) (2005), pp. 347–435, רשומה 〈143〉, עמ׳ 396–397, בסיכום של Ambraseys and Barazangi 1989: "1759 October 30, 33.1N-35.6E, Ms =6.6. This earthquake is considered as a foreshock of the main event of November 25. It was affected the region of Safad and a mountain area to the NE where many villages were destroyed with the loss of about 2000 lives. Safad and Qunaitra were almost totally ruined". על הרעידה השנייה, Ms 7.4, ראו בהערה הבאה.
-
Sbeinati, Darawcheh and Mouty 2005, רשומה 〈144〉, עמ׳ 402–403, בסיכום של Ambraseys and Barazangi 1989: "1759 November 25, 33.7N-35.9E, Ms = 7.4, tsunami and faulting. It is the main shock of the 1759 earthquakes, lasted about 50 s."; "In Aleppo, it lasted two minutes and a few walls were fissured"; "the earthquake was associated with extensive faulting for at least 100 km".
-
Sbeinati, Darawcheh and Mouty 2005, רשומה 〈144〉, עמ׳ 403, בסיכום של Ambraseys and Barazangi 1989: "European consuls estimated loss of life at a few handred lives as compared to 6000-20000 given by local sources in Damascus"; "The total estimated killed number by various temporary writrers vary between 10000-40000" (כך במקור, בשגיאות הכתיב).
-
G. Schweppe, K.-G. Hinzen, S. K. Reamer and S. Marco, "Reconstructing the slip velocities of the 1202 and 1759 CE earthquakes based on faulted archaeological structures at Tell Ateret, Dead Sea Fault", Journal of Seismology (2021), קובץ PDF באתר של שמואל מרקו (מספרי העמודים לפי הקובץ). תקציר (עמ׳ 1): "supports the hypothesis that the wall was ruptured by two earthquakes in 1202 and 1759 CE"; "we can estimate the slip velocity during the earthquakes to 3 and 1 m/s for the two events"; "the observed displacements of 1.25 and 0.5 m, respectively". עמ׳ 4: "The October 1759 rupture was found preserved in the Ottoman mosque at Ateret and in palaeoseismic trenches at Bet Saida (Marco et al. 2005)". עמ׳ 8: "According to Ellenblum et al. (2015), the younger (second) event displaced the site by 0.5 m. To achieve a total offset of 1.75 m, the preceding earthquake must have displaced the fortification walls by 1.25 m."
-
אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, עמ׳ 287, איגרת ר׳ יוסף סופר מצפת. טרם נבדק במקור.
-
אברהם יערי, "רעש בצפת בשנת תק"ך", סיני כ"ח (תשי"א), עמ׳ שמט–שסג, כפי שמובא אצל רבקה אמבון, "הרב שמואל הלר (1803–1884) ומקומו בקהילה היהודית בצפת", עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, 2016, עמ׳ 35 (עמ׳ 36 בקובץ ה-PDF), הערה 12 (הקובץ באתר הפקולטה למדעי הרוח), בין המקורות על "רעשי האדמה בצפת במאות האחרונות". סבינאטי ועמיתיו 2005 מונים את "Yaari" בין מקורותיהם לשתי רעידות 1759 (עמ׳ 397, 403), וברשימת המקורות (עמ׳ 432): "YAARI, A. (1951): Sinai: 28.349, Jerusalem". המאמר עצמו לא נקרא.
-
John Kitto, Palestine: the Physical Geography and Natural History of the Holy Land, London, 1841, עמ׳ xc, לפי מכתבו של פטריק ראסל. נבדק בסריקה השנייה ב-Internet Archive. במקור, על 30 באוקטובר: "a pretty severe shock occurred, which lasted rather more than a minute, but did no damage at Aleppo"; על 25 בנובמבר: "then again more violent, and thus changed alternately several times during the shock, which lasted altogether about two minutes"; על דמשק: "One-third of Damascus was overthrown; and of the people unknown thousands perished in the ruins"; על צפת: "was totally destroyed, and the greater part of the inhabitants perished"; ועל הזעזועים המאוחרים: "several slight shocks in December and even in January".
-
Kitto 1841, עמ׳ lxxxix, והערות c–d שם: המכתב נדפס ב"Transactions" של החברה המלכותית, "Vol. li. pt. ii.", עמ׳ 529–534. באותו עמוד מביא קיטו גם את דברי וולני על 1759, ב"יותר מ-20,000" הרוגים "בבקעת בעלבכ לבדה".
-
Kitto 1841, עמ׳ cvii. תרגום שלנו. במקור: "But the terrible earthquake of 1759, joined to the subsequent wars with the Turks, brought almost everything to ruin and neglect."
-
Kitto 1841, עמ׳ ccx, הערה c: "Dr. Patrick Russell subsequently incorporated in a new edition of his brother's work" (על "Natural History of Aleppo").
-
C.-F. Volney, Travels through Egypt and Syria, in the years 1783, 1784, and 1785, תרגום אנגלי מצרפתית, London, 1798, כרך 1, עמ׳ 187, בפרק "Volcanoes and Earthquakes". תרגום שלנו. במקור (בכתיב מודרני): "In our time, in the year 1759, there happened one which caused the greatest ravages. It is said to have destroyed, in the valley of Balbek, upwards of twenty thousand persons, a loss which has never been repaired. For three months the shocks of it terrified the inhabitants of Lebanon so much as to make them abandon their houses, and dwell under tents. Very lately (the 14th of December, 1783,) when I was at Aleppo, so violent a shock was felt, as to ring the bell in the house of the French Consul."
-
N. N. Lewis, Levant 31 (1999), עמ׳ 242. טרם נבדק במקור.
-
P. Russell, "An Account of the Late Earthquakes in Syria: In a Letter from Dr. Patrick Russell, to His Brother, Alexander Russell", Philosophical Transactions of the Royal Society 51 (1759), עמ׳ 529–534, doi:10.1098/rstl.1759.0054 (סריקה ב-Internet Archive, נחלת הכלל). על 30 באוקטובר (עמ׳ 530): "which lasted somewhat more than a minute, but did no damage in Aleppo"; על 25 בנובמבר (עמ׳ 531): "which lasted in all about two minutes". על דצמבר וינואר: מכתב נוסף מ-29 במרץ 1760, עמ׳ 533.
-
Russell 1759, עמ׳ 532–533 (סוף המכתב מ-2 בדצמבר והתוספת מ-7 בדצמבר): "one-third of the city was thrown down, and of the people, numbers yet unknown perished in the ruins"; "Other accounts we have at this place, make the loss of the inhabitants amounts to 20,000; but, in circumstances of such general horror and [confusion?], little accuracy can be expected" (בזיהוי התווים של הסריקה: "condition"); "Saphet (eight hours from Acri) was totally destroyed, together with the greater part of the inhabitants". הכתיב מעודכן (s ארוכה ל-s).
-
D. H. Kallner-Amiran, "A Revised Earthquake-Catalogue of Palestine", Israel Exploration Journal 1 (1950–1951), עמ׳ 223–246, בעמ׳ 230 (נקרא ב-JSTOR, ספטמבר 2026): הערך "1759 30.10.": "Time 4 a.m."; "Epicentre at Safed"; "Safed SM 11, 165 victims, many houses destroyed"; "Tiberias—city walls overthrown"; "Acre—Tidal wave, flooding the streets to a height of 2—2½ ms."; צידון, "much damage". הרעידות שאחריה רשומות שם ב-26 וב-28 בנובמבר, בלי פרטים.
- שתי רעידות. 30 באוקטובר: Ms כ-6.6 (אמברייזיס ובאראזאנגי 1989), 6.5 (בן-מנחם 1991). 25 בנובמבר: Ms כ-7.4 (אמברייזיס ובאראזאנגי 1989; אמברייזיס וג׳קסון 1998), 7.4 (מיגובסקי ועמיתיו 2004; בן-מנחם 1991), 7.0 עד 7.2 (גומז ועמיתיו 2003). כך מסכמים זוהר ועמיתיו 2016, טבלה 3. הערכות לפי תיאורי נזק ולפי ממצאי שדה, לא מדידה.
- ברעידה הראשונה כ-2,000 הרוגים (דארון ועמיתיו 2005, לפי אמברייזיס ובאראזאנגי 1989; כך גם בסיכום של אמברייזיס ובאראזאנגי אצל סבינאטי ועמיתיו 2005, עמ׳ 397). לפי אותו סיכום (סבינאטי ועמיתיו, עמ׳ 403), ברשומה של רעידת נובמבר, הערכות של כותבים בני התקופה נעות בין 10,000 ל-40,000; בדמשק העריכו הקונסולים האירופאים כמה מאות הרוגים, ומקורות מקומיים 6,000 עד 20,000. וולני (התרגום האנגלי, 1798, כרך 1, עמ׳ 187) כותב ש"אומרים" שרעידת 1759 המיתה בבקעת בעלבכ יותר מעשרים אלף נפש. ראסל (Philosophical Transactions 51, 1759, עמ׳ 532): בדמשק מתו "numbers yet unknown"; ידיעות אחרות דיברו על 20,000, וראסל מסתייג מהן. אצל קיטו 1841, עמ׳ xc, בסיכום: "unknown thousands". אין ספירה.
רעידות באותו מקטע
רעידות חיות באזור
אין ברשימה העדכנית רעידות מהמקטע הזה.
על המפה
- קו שבר פעיל (העתק). לחיצה על קו מציגה לאיזה מקטע הוא שייך
- המקטע של הרעידה הזו
מה רואים: השבר הסורי-אפריקני הוא לא קו אחד אלא כמה קווי שבר (העתקים) שעוברים לאורך הערבה, ים המלח, בקעת הירדן והכינרת. כל קו על המפה הוא העתק פעיל, כפי שמופה במאגר GEM Global Active Faults, לפי מודל EMME (רישיון CC BY-SA 4.0). את הקווים חילקנו לחמישה מקטעים, ושם המקטע כתוב על המפה.
ביבליוגרפיה
- M. Daëron, Y. Klinger, P. Tapponnier, A. Elias, E. Jacques, A. Sursock, "Sources of the large A.D. 1202 and 1759 Near East earthquakes", Geology 33(7) (2005), pp. 529–532
- M. Zohar, A. Salamon, R. Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), pp. 971–985, והנספח האלקטרוני
- M. Zohar, A. Salamon, R. Rubin, "Earthquake damage history in Israel and its close surrounding: evaluation of spatial and temporal patterns", Tectonophysics 696–697 (2017), pp. 1–13
- A. Salamon, T. Rockwell, S. N. Ward, E. Guidoboni, A. Comastri, "Tsunami hazard evaluation of the Eastern Mediterranean: historical analysis and selected modeling", Bulletin of the Seismological Society of America 97(3) (2007), pp. 705–724, נספח אלקטרוני
- R. Amit, A. Agnon, A. Matmon (עורכים), The Dead Sea Rift as a natural laboratory for earthquake behavior: prehistorical, historical and recent seismicity, מדריך סיור, סדנת ים המלח של INQUA, פברואר 2009
- D. H. Kallner-Amiran, "A Revised Earthquake-Catalogue of Palestine", Israel Exploration Journal 1 (1950–1951), עמ׳ 223–246 (הערך על 1759: עמ׳ 230)
- N. N. Ambraseys and M. Barazangi, "The 1759 earthquake in the Bekaa valley: implications for earthquake hazard assessment in the eastern Mediterranean region", Journal of Geophysical Research 94 (B4) (1989), pp. 4007–4013 (נקרא התקציר; פרטים מגוף המאמר כפי שהם מסוכמים אצל סבינאטי ועמיתיו 2005, עמ׳ 397 ו-402–403)
- M. R. Sbeinati, R. Darawcheh, M. Mouty, "The historical earthquakes of Syria: an analysis of large and moderate earthquakes from 1365 B.C. to 1900 A.D.", Annals of Geophysics 48(3) (2005), pp. 347–435 (נקרא בגרסת טקסט; הרשומות 〈143〉 ו-〈144〉, עמ׳ 396–397 ו-402–403)
- T. Nemer, M. Meghraoui, K. Khair, "The Rachaya-Serghaya fault system (Lebanon): evidence of coseismic ruptures, and the AD 1759 earthquake sequence", Journal of Geophysical Research 113 (2008), B05312 (נקראו התקציר ועמ׳ 1–3 מתוך 12. ) טרם נבדק במקור
- R. Ellenblum, S. Marco, R. Kool, U. Davidovitch, R. Porat, A. Agnon, "Archaeological record of earthquake ruptures in Tell Ateret, the Dead Sea Fault", Tectonics 34 (10) (2015), pp. 2105–2117 (נקראו התקציר ועמ׳ 2105–2107)
- Schweppe ועמיתיו, "Reconstructing the slip velocities of the 1202 and 1759 CE earthquakes based on faulted archaeological structures at Tell Ateret, Dead Sea Fault", Journal of Seismology (2021) (נקראו התקציר וקטעים מעמ׳ 1–11 בקובץ ה-PDF שבאתר של ש. מרקו)
- N. N. Lewis, "Baalbek before and after the earthquake of 1759: the drawings of James Bruce", Levant 31 (1999), עמ׳ 241 ואילך טרם נבדק במקור
- John Kitto, Palestine: the Physical Geography and Natural History of the Holy Land, London, 1841, עמ׳ lxxxix–xc (תיאור ראסל, נבדק בסריקה השנייה, palestinephysica02kitt) ועמ׳ cvii
- C.-F. Volney, Travels through Egypt and Syria, in the years 1783, 1784, and 1785, תרגום אנגלי, לונדון 1798, כרך 1, עמ׳ 187
- אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, עמ׳ 287, איגרת ר׳ יוסף סופר מצפת טרם נבדק במקור
- אברהם יערי, "רעש בצפת בשנת תק"ך", סיני כ"ח (תשי"א), עמ׳ שמט–שסג (לפי אמבון 2016, עמ׳ 36 בקובץ ה-PDF, הערה 12, ולפי רשימת המקורות של סבינאטי ועמיתיו 2005, עמ׳ 432; המאמר עצמו לא נקרא)
- לקריאה נוספת: ויקיפדיה, רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759)
- לקריאה נוספת: ויקיפדיה האנגלית, 1759 Near East earthquakes
הטקסט באתר מקורי, ונכתב על סמך המחקרים והמקורות שברשימה. ערכי ויקיפדיה שברשימה מוגנים ברישיון CC BY-SA 4.0.
