רעידות אחרונות

1834 · אגן ים המלח

רעידת האדמה בירושלים (1834)

הסיפור

באביב 1834 הייתה ירושלים עיר נצורה. הפלאחים מרדו בשלטון המצרי של איברהים פאשה, והמורדים כיתרו את העיר. בעיצומו של המצור, ב-26 במאי, רעדה האדמה.21

רישום בדיו וצבעי מים: חומות ומגדלים על גבעה, הרים כחולים ברקע, ושורת אוהלים לבנים למרגלות הגבעה.
איור: ירושלים הנצורה, 1834. איור: נדב, בעזרת Midjourney · CC BY 4.0

בירושלים חי אז נזיר יווני בשם ניאופיטוס, שהגיע לעיר מקפריסין ב-1801. בכרוניקה שכתב על אירועי התקופה, שכתב היד שלה שמור באוסף כתבי היד של מר סבא, הוא תיאר גם את הרעידה.7 לדבריו היא הייתה ביום ראשון בשש בבוקר, ו-"It lasted but three seconds". ובכל זאת, בשלוש השניות האלה נסדקה כיפת הקתוליקון בכנסיית הקבר בשבעה מקומות, וכל הטיח נשר ממנה. הכיפה הגדולה של כנסיית הקבר, שהייתה עשויה עץ ומחוזקת היטב, לא ניזוקה הרבה.8

בתים גדולים רבים בירושלים נסדקו, ורבים נפלו. קטע מחומת העיר, ליד "מסגד עומר", נפל. נפלו צריח בעיר וצריח בהר הזיתים, וגם כיפת קפלת העלייה. בורות מים רבים נסדקו, והמים ברחו מהם. בבית לחם ניזוקו קשה המנזרים של הלטינים, של הארמנים ושל היוונים, ובייחוד מגדל הפעמונים, אבל כנסיית המולד ואכסניית הצליינים החדשה לא ניזוקו, מלבד סדק בקיר הכנסייה ליד מקום התפילה של הארמנים. במנזר מר סבא נסדק כולו המגדל של יוחנן מדמשק.8

הפלאחים שכיתרו את העיר נבהלו מהרעידה והפסיקו לירות, אבל רק לזמן קצר: למחרת חזרו לירות, וגם התותחים מתוך העיר חזרו לפעול.8

הנזק נרשם בירושלים ובבית לחם, במנזר מר סבא ובאזור ים המלח. דיווחים על נזק הגיעו גם מיפו ומקיסריה שבחוף, וממידבא ומאום א-רצאץ שבעבר הירדן.1

ברשימה המחקרית של רעידות היסטוריות מ-2016 אין שום דיווח על הרוגים.1 לעומת זאת, גיאולוגים שחקרו את משקעי ים המלח כותבים, בהסתמך על קטלוג רעידות מ-1994, שבבית לחם נפגעו כמה מנזרים ונהרגו רבים, ושבירושלים נפגעו כמה כנסיות וצריחים וחומת העיר.6 בקטלוג עצמו מדובר בנזק רב למנזרים הלטיני, הארמני והיווני-אורתודוקסי בבית לחם, והידיעה שנהרגו שם רבים מובאת בשם מקור אחד. בירושלים נפגעו לפיו כיפת כנסיית הקבר, חומת העיר, בתים ובורות מים, וקרסו צריח בעיר, צריח בהר הזיתים וכיפת מסגד העלייה.13 הנזק היה, כנראה, קל מזה של רעידת 1927.5

התאריך והשעה

התאריך, 26 במאי 1834, מקובל על החוקרים.14 ניאופיטוס כותב "Sunday morning, May 13th".8 אם מנה לפי הלוח היוליאני, שפיגר אז אחרי הגרגוריאני ב-12 יום, זהו יום ראשון, 25 במאי 1834: יום לפני התאריך המקובל. החישוב שלנו.

עדות עברית בת הזמן נותנת תאריך קרוב אך לא זהה. ר׳ מנחם מנדל מקמניץ, שעלה לארץ ב-1833, כתב בספרו "קורות העתים לישורון בארץ ישראל" (וילנה 1839) שבשנת תקצ"ד, "שלשים יום בעומר רעשה הארץ פעמים. פעם אחד בעת הצהרים. ופעם השני בלילה בשעה ט' והיה הולך וחזק הרעש והרעדה", ושהוא ואחרים "הוכרחנו לעזוב רכושנו בבתינו לנוס החוצה".10 היום השלושים לעומר הוא ט"ו באייר, שחל באותה שנה ב-24 במאי, יומיים לפני התאריך המקובל. הוא אינו כותב באיזו עיר היה באותה שעה, ואנחנו לא יודעים אם מדובר באותה רעידה.

השעה, לעומת זאת, לא ידועה בוודאות. הקטלוגים נותנים 13:00 או ארבע לפנות בוקר,14 וניאופיטוס כותב "At six o'clock on Sunday morning".8 גם קטלוג רעידות מ-1950–1951 נותן 06:00.12 ר׳ מנחם מנדל מקמניץ מתאר שתי רעידות, אחת בצהריים ואחת בלילה.10 בחומר שבידינו אין הסבר לפער.

מה כתוב במקורות

ניאופיטוס. הכרוניקה שלו היא המקור המרכזי. תרגום אנגלי שלה פורסם ב-1938 בשם "Annals of Palestine, 1821–1841".7

נוסע וולשי. נוסע בן התקופה, ששמו לא ידוע, תיאר בתים רבים שנהרסו בירושלים, קטע של חומת העיר שנפל ליד הר הבית, ומנזר בבית לחם שלא היה ראוי עוד למגורים. כך לפי סיכום באתר deadseaquake.info.9

אספלט בים המלח. אותם גיאולוגים מביאים, בהסתמך על מחקר סייסמולוגי מ-1991, שאחרי הרעידה הופיעו על פני ים המלח גושי אספלט גדולים.6 עדות קרובה לזמן מביא אדוארד רובינסון, שסייר לאורך ים המלח ב-1838. שייחים של שבטי התעאמרה והג׳האלין סיפרו לו שאחרי הרעש של 1834 נפלטה לחוף, סמוך לחלקו הדרום-מערבי של הים, כמות גדולה של אספלט, ובני הג׳האלין הביאו כשישים קנטאר ממנו לשוק. חברו למסע, אלי סמית׳, זכר שבאותה שנה קנו הסוחרים האירופאים בביירות כמות גדולה של אספלט. לפי השייח של הג׳האלין, מלבד 1834 ו-1837 לא ראה מימיו אספלט צף בים, ולא שמע על כך מאבותיו.11

מה נמצא באדמה

לא ידועים ממצאים ארכיאולוגיים שנקשרו לרעידה הזו.

עדות גיאולוגית נמצאה בקרקעית ים המלח. בטרסת צאלים, על חוף ים המלח, מצאו הגיאולוגים בחלק העליון של החתך שתי שכבות חול שעברו התנזלות, והציעו לקשור את התחתונה שבהן לרעידת 1834 ואת העליונה לרעידת 1927. הזיהוי תלוי בפרשנות של שכבת משקע שמפרידה ביניהן, שאותה הם מייחסים לעליית מפלס ים המלח בשנות התשעים של המאה ה-19.62 מחקר מאוחר יותר, שספר את שכבות המשקע שנה אחר שנה, הגיע לאותה מסקנה.2

מה המדע אומר

אין מדידה, ולכן הגודל הוא הערכה: בין 6.3 ל-6.4.14 ברשימה מ-2016 היא מסווגת כרעידה "חזקה".1

הנזק ב-1834 התפרש על כ-170 קילומטר מצפון לדרום, בערך כמו ברעידת 1927. הגיאולוגים שחקרו את צאלים (2001) הציעו שהמוקד היה כנראה מדרום לאגן ים המלח: הרעידה פגעה בכרך, אבל אינה ניכרת בחתך של דלתת נחל דרגה, ולא דווח על נזק ביריחו.6 מחקר מ-2017 על היסטוריית הנזק ברעידות בארץ מונה אותה בין הרעידות של החלק המרכזי של העתק ים המלח, שהנזק בהן לא הגיע מצפון לעמק החולה ולא מדרום לים המלח. דמיון בהתפרשות הנזק אינו מאפשר לקבוע גודל, אבל מחבריו מציעים בזהירות שהרעידות האלה היו בגודל דומה לזה של 1927, או קטנות ממנה.3

מקורות וקריאה נוספת

  • M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), pp. 971–985.
  • M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, "Earthquake damage history in Israel and its close surrounding", Tectonophysics 696–697 (2017), pp. 1–13.
  • A. Salamon et al., "Tsunami hazard evaluation of the Eastern Mediterranean", Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), והנספח האלקטרוני.
  • S. N. Spyridon, "Annals of Palestine, 1821–1841", Journal of the Palestine Oriental Society 18 (1938), pp. 63–132.
  • N. N. Ambraseys, Earthquakes in the Mediterranean and Middle East: A Multidisciplinary Study of Seismicity up to 1900, Cambridge University Press, 2009.
  • 1834 CE Fellahin Revolt Quake, deadseaquake.info.

הערות ומקורות

מי החוקרים והעדים שמוזכרים בהערות: עדים וחוקרים.

  1. M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), pp. 971–985, טבלה 3, עמ׳ 979. שם: 26 במאי 1834, 13:00; ML 6.3 (Ben-Menahem 1991) ו-6.4 (Migowski et al. 2004), בממוצע 6.3; אין דיווח על נפגעים בנפש.

  2. Zohar, Salamon and Rubin 2016, נספח אלקטרוני, נספח A, רשומה 33, עמ׳ 11, בהפניה ל-Ambraseys 2009 (המצור), ל-Spyridon 1938 (ניאופיטוס), ל-Ken-Tor et al. 2001 (השכבה המופרעת בים המלח) ול-Migowski et al. 2004 (ספירת שכבות המשקע).

  3. M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, Tectonophysics 696–697 (2017), pp. 1–13, טבלה 1 (עמ׳ 4) ופרק 5.3.1 (עמ׳ 6).

  4. A. Salamon et al., Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), נספח אלקטרוני, טבלה 3, בהפניה ל-Ben-Menahem 1991 (ML 6.3). השעה שם: 04:00.

  5. Salamon et al. 2007, נספח אלקטרוני, הערות לטבלה 3.

  6. R. Ken-Tor, A. Agnon, Y. Enzel, M. Stein, S. Marco and J. F. W. Negendank, "High-resolution geological record of historic earthquakes in the Dead Sea basin", Journal of Geophysical Research 106 (B2) (2001), pp. 2221–2234, עמ׳ 2231, סעיף 6.1.6 (שכבות G ו-H; תיאור הנזק לפי Amiran et al. 1994 ו-Ben-Menahem 1991: "At Bethlehem, several monasteries were damaged and many people were killed"; "Large blocks of asphalt appeared on the Dead Sea"; "the epicenter was likely south of the Dead Sea basin"), וכן עמ׳ 2233.

  7. S. N. Spyridon (תרגום), "Annals of Palestine, 1821–1841", Journal of the Palestine Oriental Society 18 (1938), pp. 63–132 (סריקה ב-Internet Archive). על המחבר, בהקדמה (עמ׳ 63): "a translation of a part of a manuscript by the Monk Neophytos"; "he came to Jerusalem from Cyprus in 1801".

  8. Spyridon 1938, עמ׳ 92–93 והערות שם ("The wall of the Church was cracked near where the Armenians celebrate"): "At six o'clock on Sunday morning, May 13th, there was an earthquake. It lasted but three seconds, but it was so violent that the dome of the Catholicon was cracked in seven places and all the plaster fell off"; "A minaret fell in Jerusalem, and another one on the Mount of Olives, as did the dome of the Shrine of the Ascension"; "The fellaheen got frightened at the earthquake and stopped firing for the moment, but the next day they began again".

  9. "1834 CE Fellahin Revolt Quake", deadseaquake.info (הדף נקרא באוקטובר 2026). בכותרת: "6 am 26 May 1834 CE", לפי ניאופיטוס אחרי המרה ללוח הגרגוריאני. על מכתב הנוסע הוולשי (16 ביולי 1834, "English translated from Welsh"), בציטוטים שם: "destroyed many houses, and levelled to the earth that part of the city wall which passes the temple of the Muhammadans"; "The monastery of Bethlehem was rendered uninhabitable"; "For ten days earthquakes continued to rock the city". הפרסום המקורי של המכתב אינו מצוין בדף.

  10. מנחם מנדל מקמניץ, קורות העתים לישורון בארץ ישראל, וילנה תקצ"ט (1839), בפרויקט בן-יהודה. הציטוט מהנוסח שם. ההמרה של ט"ו באייר תקצ"ד ל-24 במאי 1834 שלנו. על עלייתו: "בעת באי לארץ הקדושה בשנת תקצ"ג בחודש אלול", שם.

  11. E. Robinson and E. Smith, Biblical Researches in Palestine, בוסטון 1841, כרך 1, עמ׳ 518 (סריקה של פרינסטון ב-Internet Archive, OCR): "related that after the earthquake of 1834, a large quantity of asphaltum was cast upon the shore near the southwest part of the sea"; "My companion also remembered, that in that year a large amount had been purchased by the Frank merchants at Beirut"; "Except in those two years, the Sheikh of the Jehalin, a man fifty years old, had never known of bitumen appearing in the sea".

  12. D. H. Kallner-Amiran, "A Revised Earthquake-Catalogue of Palestine", Israel Exploration Journal 1 (1950–1951), עמ׳ 223–246, בעמ׳ 230 (נקרא ב-JSTOR): "1834 23.5. 06.00", עם ההערה "(26.5. Nicolayson, PEFQSt, 1911, p. 85)". התיאור של ירושלים שם מפנה לניאופיטוס (הפניה 45, S. N. Spyridon, "Annals of Palestine, 1821–1841", 1938, עמ׳ 92), וה-"many people were killed" בבית לחם ל-Macalister 1918 (הפניה 44). בחלק השני, IEJ 2 (1952), עמ׳ 65, הוא מתקן במפורש ל-26 במאי.

  13. D. H. K. Amiran, E. Arieh and T. Turcotte, "Earthquakes in Israel and Adjacent Areas: Macroseismic Observations since 100 B.C.E.", Israel Exploration Journal 44 (1994), pp. 260–305 (נקרא ב-JSTOR), עמ׳ 272–273, הרשומה על 1834: "Bethlehem: much damage to the Latin, Armenian and Greek Orthodox monasteries (82). According to (83), many people were killed."; "Jerusalem: several churches damaged, including the cupola of the Holy Sepulchre. Damage to the city wall, many houses and cisterns"; "A minaret in the city and one on the Mount of Olives collapsed, as did the cupola of the Ascension"; "Large blocks of asphalt floated on Dead Sea".

  14. ML 6.3 לפי בן-מנחם 1991, ו-6.4 לפי מיגובסקי ועמיתיו 2004 (זוהר ועמיתיו 2016, טבלה 3; סלמון ועמיתיו 2007, נספח, טבלה 3). זוהר ועמיתיו מסווגים אותה כרעידה "חזקה", בממוצע 6.3.
  15. זוהר ועמיתיו (2016, 2017) לא מצאו דיווח על הרוגים.

רעידות באותו מקטע

רעידות חיות באזור

אין ברשימה העדכנית רעידות מהמקטע הזה.

על המפה

  • קו שבר פעיל (העתק). לחיצה על קו מציגה לאיזה מקטע הוא שייך
  • המקטע של הרעידה הזו

מה רואים: השבר הסורי-אפריקני הוא לא קו אחד אלא כמה קווי שבר (העתקים) שעוברים לאורך הערבה, ים המלח, בקעת הירדן והכינרת. כל קו על המפה הוא העתק פעיל, כפי שמופה במאגר GEM Global Active Faults, לפי מודל EMME (רישיון CC BY-SA 4.0). את הקווים חילקנו לחמישה מקטעים, ושם המקטע כתוב על המפה.

ביבליוגרפיה

הטקסט באתר מקורי, ונכתב על סמך המחקרים והמקורות שברשימה. ערכי ויקיפדיה שברשימה מוגנים ברישיון CC BY-SA 4.0.