רעידות אחרונות
רעידת אדמהרעידות אדמה היסטוריות בשבר הסורי-אפריקני

1927 · אגן ים המלח

רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)

הסיפור

ביום שני, 11 ביולי 1927, ארבע דקות אחרי שלוש אחר הצהריים, רעדה האדמה ברוב חלקי ארץ ישראל ועבר הירדן. המוקד, לפי המחקרים המאוחרים, היה בצפון ים המלח, כשלושים קילומטר מזרחית לירושלים.1 נזק נרשם בעשרות רבות של יישובים, משכם וצפת בצפון ועד חברון ובאר שבע בדרום, ומיפו ותל אביב במערב ועד עמאן וא-סלט במזרח.10 הנזק התפרש על כ-200 קילומטר מצפון לדרום.12

זו הייתה הרעידה ההרסנית הראשונה בארץ שנרשמה במכשירים.12 285 בני אדם נהרגו וכ-940 נפצעו, בארץ ישראל ובעבר הירדן יחד. אלה המספרים בדוח של מזכיר ממשלת המנדט.17 במחקר מ-2016 נכתב על כ-300 נפגעים, ובמחקר אחר מובא טווח של 250 עד 500 הרוגים ו-400 עד 700 פצועים.119

המספרים השתנו עם הזמן. לפי הארכיון הציוני, בסוף היום הראשון נרשמו 192 הרוגים ו-923 פצועים.23 קטלוג רעידות שיצא ב-1951 מונה כ-500 הרוגים, 350 פצועים קשה בארץ ישראל ו-360 בעבר הירדן. אבל בטבלאות היישובים שמובאות באותו ערך, לפי מאמר על הרעידה שיצא כבר ב-1927, הסכום נמוך בהרבה. לפי החשבון שלנו, 250 הרוגים ו-405 פצועים.24 זו הייתה אחת הרשימות הראשונות לפי יישוב, והיא לא מתיישבת לגמרי עם הדוח הרשמי ועם המחקרים המאוחרים.

ביריחו קרס מלון "ארמון החורף" (Winter Palace Hotel), מלון חדש שנבנה זמן קצר לפני כן.32 מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית בירושלים צילמה את הריסותיו ביולי 1927, והכיתוב לצילום: "Wreckage of the Winter Palace Hotel, Jericho. A complete collapse".30 נהרגו בו שלוש נשים מהודו, ובהן ליידי עבדול ראוף, אשתו של שופט בדימוס שהגיע איתה מהחג׳ במכה ובמדינה. הידיעה עליהן הופיעה בעיתונים ברחבי העולם כבר יומיים אחרי הרעידה. ה-Times of India כתב ב-13 ביולי: "The hotel at Jericho collapsed and three Indian lady tourists were killed".31

בניין בן שתי קומות שחזיתו נפלה. נשארה מסגרת של פתח גדול, ולפניה ערמות של קורות ואבנים.
מלון "ארמון החורף" ביריחו, שקרס כולו ברעידת 1927. מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית, אוסף מטסון, ספריית הקונגרס · נחלת הכלל · ויקישיתוף

בירושלים נפגעה קשה כיפת הקתוליקון בכנסיית הקבר, עד שהמהנדסים המליצו לפרק אותה ולבנות אותה מחדש.3 הנציב העליון הורה כמעט מיד למחלקת העבודות הציבוריות לסקור את הנזק ולהמליץ על תיקונים.1

בית אבן שחלקו קרס, וערמת אבנים גדולה לפניו. כמה אנשים עומדים ליד ההריסות.
בית מגורים בהר הזיתים שנהרס ברעידת 1927. נהרגו בו שלושה בני אדם. מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית, אוסף מטסון, ספריית הקונגרס · נחלת הכלל · ויקישיתוף
מגדל אבן גבוה ומרובע עם חלונות קשתיים בראשו. בחלק העליון נראים סדקים ואבנים חסרות.
המגדל של אוגוסטה ויקטוריה בהר הזיתים, שנפגע ברעידת 1927. מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית, אוסף מטסון, ספריית הקונגרס · נחלת הכלל · ויקישיתוף
צריח עגול לצד בניין אבן, שגגו וחלק מקירותיו נפלו.
מסגד וצריח בהר הזיתים, שקרסו חלקית ברעידת 1927. מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית, אוסף מטסון, ספריית הקונגרס · נחלת הכלל · ויקישיתוף

איפה נפגעו יותר

הנזק לא התחלק לפי המרחק מהמוקד. שכם נפגעה קשה, ונהרגו בה עשרות. ירושלים, שנמצאת במרחק דומה, נפגעה פחות.14 המחקרים חלוקים במספר ההרוגים בה. במחקר אחד נכתב "כמה", ובמחקר מאוחר יותר, לפי עבודת דוקטור מ-1999, הרוג אחד. שני המחקרים מסכימים שרבים נפצעו, וכמה מאות נותרו בלי קורת גג.114

לוד ורמלה נפגעו יותר מירושלים ומיריחו, אף שהיו רחוקות יותר מהמוקד. החוקרים מסבירים זאת בקרקע המקומית, שהגבירה את הטלטלה. מעבר לירדן נפגעו א-סלט, ג׳רש, כרך וטפילה.14

גם בטבלה שבקטלוג מ-1951 התמונה דומה. לפיה נהרגו בשכם 69 בני אדם ונפצעו יותר מ-100, וכ-300 בתים קרסו בחלקה הדרומי של העיר, כמעט מחצית מהבתים ברובע הזה. בלוד נהרגו 17 ונפצעו 70, ברמלה נהרגו 16 ונפצעו 50. בירושלים מנויים בה 3 הרוגים ו-12 פצועים, וביריחו 3 הרוגים. מעבר לירדן: בא-סלט 35 הרוגים, באירביד 15 ובעמאן 9. בכפר ריינה שליד נצרת ניזוקו 160 מתוך 200 בתים, והממשלה פינתה את הכפר ובנתה כפר חדש סמוך לו. אר-ראם "כמעט נחרבה". לפי אותו ערך, מפולת ליד גשר דמיה עצרה את זרימת הירדן ל-21 וחצי שעות.24 המספרים האלה שונים ממספרי הקונסול הייזר ומהידיעות בעיתונים, וגם ממה שכותבים מחקרים מאוחרים לפי עבודת הדוקטור מ-1999, למשל על ירושלים.14

ביילי ויליס כתב כבר ב-1928 דברים דומים. לדבריו יריחו נפגעה כי היא בנויה על סחף. בשכם הבחין בשלוש רצועות: הצפונית והדרומית, על המדרונות הסלעיים, כמעט לא נפגעו, והמרכזית, שנבנתה על סחף ועל הריסות של רעידות קודמות, נהרסה קשות.33 בין הבניינים שנהרסו ציין ויליס את ההוספיס הגדול של מסדר סנט ג׳ון בהר הזיתים, שמומן בידי הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה והושלם ב-1910. לדבריו, החומה החיצונית נבנתה בקפידה ובמלט, ואולי גם המגדל והארובות. ברוב הבניין הקירות העבים היו עשויים בוץ, בציפוי אבן או טיח.34

מבט על בתי העיר שכם למרגלות הר. בחזית שטח פתוח, ובין הבתים נראים מבנים הרוסים.
שכם אחרי רעידת 1927. מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית, אוסף מטסון, ספריית הקונגרס · נחלת הכלל · ויקישיתוף
סמטה צרה מלאה באבנים ובהריסות, והמון אנשים עומדים בה. מעל, קירות וקמרונות שבורים.
רחוב בשכם חסום בהריסות בתים שנפלו ברעידת 1927. רבים מהתושבים נקברו תחתם. מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית, אוסף מטסון, ספריית הקונגרס · נחלת הכלל · ויקישיתוף
שרידי בית אבן גבוה: נשארו קירות חלקיים בלי תקרות, וערמות אבנים למטה.
בית בשכם שהרעידה השאירה ממנו רק קליפה. מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית, אוסף מטסון, ספריית הקונגרס · נחלת הכלל · ויקישיתוף

מה כתוב במקורות

העיתונים. העיתונים דיווחו על הרעידה כבר למחרת. "דואר היום", "הארץ" ו"דבר" יצאו עם הידיעה ב-12 ביולי, וה"טיימס" הלונדוני דיווח ב-15 בו. בין השאר סיפרו על נזק לכמה בניינים ברחוב הפטריארך בירושלים.82

"דואר היום", למחרת. תחת הכותרת "רעש גדול בארץ ישראל" אסף "דואר היום" ב-12 ביולי ידיעות ראשונות מכל רחבי הארץ. לפי העיתון, הפגיעה הקשה ביותר הייתה כנראה ביריחו ובשכם. בשכם, לפי נהגים שהגיעו משם, כמחצית העיר נהרסה, ולפי נתוני בית החולים הממשלתי בירושלים היו בה כמאתיים וחמישים פצועים ועשרים הרוגים. ביריחו נהרס רוב מלון שהתארחו בו תיירים, והעיתון מדווח על תיירים שנהרגו בו. בכפר ריינה הסמוך לנצרת נהרגו, לפי הידיעה, תשעה אנשים ונפצעו קשה חמישה עשר, ורוב בתי הכפר נהרסו עד היסוד. בכפר קובאב, בדרך מיפו לירושלים, נהרגו חמישה. בטבריה נפצעו קשה שתי נשים ובתים נהרסו ונסדקו, בצפת נסדקו בתים רבים ובהם בית הדואר, ביבנאל נהרסו שני בתים ובצמח נפל המגדל. הידיעות נאספו ביום הראשון מפי כתבים ונהגים, לפני כל ספירה מסודרת.27

בכתבה הראשית באותו גיליון, "רעש גדול", נכתב שהרעש "החל בשלש ושבעה רגעים", ובתיאור ירושלים: "תמול בשעה שלש ושבעה רגעים בדיוק הופתעו" תושבי העיר ברעידת אדמה שכמוה לא הורגשה בה, ו"הזקנים שבדור אינם זוכרים רעש קשה וחזק" כזה.29

"ניו יורק טיימס", יומיים אחרי. ב-14 ביולי הביא ה"ניו יורק טיימס" בעמוד הראשון ידיעה על הרעידה, לפי מברקים מירושלים מ-13 ביולי. לפי כתב העיתון, מאות נהרגו בארץ ישראל לבדה ואלף נפצעו, ומעט מאוד בניינים יצאו בלי פגע. בית הממשלה בהר הזיתים ניזוק עד שלא ניתן היה לגור בו, ומשרתת רוסייה נהרגה בו מאבנים שנפלו. כיפת הסלע, לפי כתב העיתון, זועזעה קשות (באותו עמוד מובאת גם הכחשה של אדריכל מוסלמי, שייחס סדק קטן בפסיפס לבלאי קודם), ובאחד מצריחי הר הבית נפערו סדקים. האוניברסיטה העברית ניזוקה, לפי ההערכה, באלפי דולרים רבים. במגרש הרוסים נפלו שלושה מהעמודים שנשאו את כיפת הכנסייה, ובשכונת בית ישראל קרס בית הכנסת של יוצאי בגדד. מלון ארמון החורף ביריחו "fell to the ground": שלושה תיירים מהודו נהרגו ואורחים רבים נפצעו. בא-סלט נהרגו 85 ונפצעו 180, ובעמאן נהרגו עשרה. הקהילה השומרונית בשכם נפגעה קשה, ובית הכנסת שלה נסדק. כל בתיה קרסו או עמדו לקרוס, ובני הקהילה עברו לגור באוהלים בבית הקברות שעל צלע ההר. באותו עמוד הובא מברק של הסוכנות היהודית לידיעות (JTA), ולפיו נמשו מההריסות ארבע מאות גופות, ולפי רשימת השלטונות נפצעו 450. באותו גיליון הובא הדיווח הראשון של הקונסול האמריקני בירושלים, אוסקר הייזר, למחלקת המדינה, כשהדיווחים מכמה מחוזות עוד חסרים: במחוז ירושלים 25 הרוגים ו-38 פצועים, ברמלה 19 הרוגים ו-28 פצועים, בשכם 15 הרוגים ו-250 פצועים, ובמחוז רמאללה ובחברון שלושה הרוגים בכל אחד. המספרים האלה, מהימים הראשונים, שונים זה מזה וגם מהמספרים שבדוח הרשמי.35

כתב עת מיסיונרי. Jewish Missionary Intelligence דיווח בספטמבר 1927 על נזק לבנייני כנסיית המשיח שליד מגדל דוד.2

הגאולוג וויליס. ב. וויליס כתב אחרי הרעידה דוח לממלא מקום הנציב העליון, ופרסם ב-1928 מאמר על רעידות האדמה בארץ.7

היומן של נתן שלם. הגאולוג נתן שלם, מהגאולוגים הבודדים שהיו אז בארץ, תיעד את הרעידה ביומנו. ב-11 ביולי כתב שקרוב לשעה ארבע "ירעדו מוסדות תבל ורעשה ירושלים", ושבתים רבים "נהרסו או שנסדקו ונפתחו פרצים". למחרת תיאר ליל נדודים, שבו התעורר בבהלה כל רבע שעה. כעבור שבוע פרסם ב"הארץ" מאמר על הרעש, ובאוגוסט, באיטליה, כתב חיבור על הרעידה עם מפה סכמטית של עוצמתה בכל מקום.28

מה נמצא באדמה

עוגני ברזל בירושלים. על קירות הבתים הישנים ליד שער יפו יש פסי ברזל ולוחיות מתכת. אלה עוגנים: מוטות שמהדקים קיר סדוק משני צדיו, כדי שלא יתפרק. חוקרים שמיפו אותם ב-2014 השוו תצלומים ישנים מלפני הרעידה ומאחריה. ברוב המקרים העוגנים הופיעו רק אחרי 1927. מכאן שהם תיקונים של נזקי הרעידה.4

דוגמה אחת היא מלון פטרה. בתצלום מדצמבר 1917 אין בחזיתו עוגנים ואין סדקים. בתצלום מהשנים 1934 עד 1939 נראים בה שנים-עשר פסי ברזל מסיביים, באותו מקום שבו הם נמצאים גם היום.2 לא כל עוגן הוא עדות לרעידה: עוגנים עגולים ומעוטרים הותקנו רק עשרות שנים אחר כך, כנראה בשיקום הרובע היהודי אחרי 1967.5

לדברי החוקרים, העוגנים מראים שהנזק בירושלים היה רחב בהרבה ממה שעולה מהמקורות הכתובים. עוגנים דומים נמצאים גם בעכו, בטבריה, בנצרת, בפתח תקווה, בבית ג׳מאל, בדיר חג׳לה ובמקווה ישראל, יישובים שדווח שנפגעו ב-1927.6

קיר אבן ארוך לאורך דרך עפר. בחלקו הקרוב קשת, ולידה סדק שעובר באבנים ובקרקע.
סדק בקיר בירושלים, מתוך אוסף מטסון. התאריך לא ידוע. אוסף מטסון, ספריית הקונגרס · נחלת הכלל · ויקישיתוף

ים המלח. שכבה מופרעת במשקעי ים המלח תוארכה למאה ה-20 ונקשרה לרעידה הזו.11 בזמן הרעידה נרשם גל בים המלח.15 בים התיכון, לעומת זאת, לא נוצר צונאמי, אף שנרשמה אפשרות כזו, ותוארה כלא ברורה.16

אדם כורע על קרקע חשופה ליד מים ומצביע על סדקים ארוכים ורחבים באדמה.
סדקים עמוקים באדמה ליד ים המלח, שנפערו ברעידת 1927. מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית, דרך פיקיוויקי · נחלת הכלל · ויקישיתוף
בקתה וסוכות קנים נוטות על שפת מדרון שנגרף, בין עצים ושיחים.
מפולת קרקע בגדת הירדן ב-1927. בית קנים וסוכות נשארו עומדים על השפה. מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית, אוסף מטסון, ספריית הקונגרס · נחלת הכלל · ויקישיתוף
חומת אבן נמוכה, ומאחוריה שני מגדלים עגולים שחלקם העליון נשבר.
מנזר יוחנן המטביל ליד הירדן, שחרב ברעידת 1927. מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית, אוסף מטסון, ספריית הקונגרס · נחלת הכלל · ויקישיתוף

מה המדע אומר

גודל הרעידה מוערך ב-6.2 עד 6.3,11015 ובקטלוג המכשירי הבינלאומי ISC-GEM הוא רשום כ-Mw 6.13.26

חוקרים משווים אליה רעידות היסטוריות שאין עליהן מדידות. מחקר מ-2017 השווה את התפרשות הנזק ב-1927 לזו של רעידות 363, 1033, 1293, 1458 ו-1834, והציע בזהירות שהרעידות ההן היו בגודל דומה, או קטנות ממנה.13 לפי חשבון החוקרים, לפחות שתים-עשרה רעידות היסטוריות גרמו נזק על פני שטח גדול יותר, ולכן היו כנראה חזקות יותר.12

על מיקום המוקד נחלקו החוקרים עשרות שנים:

  • ליד גשר אדם (דמיה). כך הוצע במחקרים מ-1976 ומ-1977.1918 אותו מיקום מופיע גם בדוח של הסקר הגיאולוגי האמריקני מ-1986, שמתאר את הרעידה כרעידה הגדולה הראשונה באזור שנרשמה במכשירים, בגודל ML 6.25, "ליד יריחו".25
  • צפון ים המלח. מחקר מ-1993 העביר את המוקד לצפון ים המלח.21 מחקר מ-2002 זיהה, לפי מחקר מאוחר יותר, פרשנות שגויה של הסייסמוגרמות, והציע מוקד כ-50 קילומטר דרומית למיקום הקודם וכ-10 קילומטר מערבית לו.1922 לפי אתר שמתעד את עבודתו, כבר נתן שלם הסיק מניתוח מאקרוסייסמי שהמוקד היה בצפון ים המלח, בניגוד למוקד הרשמי ליד גשר דמיה, ופרסם את מסקנותיו במאמרים ב-1928 וב-1940.28
  • בין שתי ההצעות. מחקר מ-2012 ניסה שיטה אחרת. החוקרים תיקנו את נתוני העוצמה מעבודת הדוקטור של 1999 לפי תנאי המקום, כמו איכות הבנייה, שיפוע הקרקע, עומק מי התהום וסוג הסלע, ובדקו איזה מוקד מתאים להם ביותר. התוצאה נפלה באזור צפון ים המלח, כ-35 קילומטר צפונית למוקד של המחקר מ-2002 וכ-25 קילומטר דרומית למוקד ליד גשר אדם. לדבריהם, השיטה מתיישבת עם שתי ההצעות הקודמות, בטעות אפשרית של עד 50 קילומטר, ולא נועדה להכריע ביניהן.20
  • בבקעת הירדן, לפי המכשירים. סקירה מ-2014 נשענת על מיקום מחדש של הרעידה בקטלוג ISC-GEM, מנתוני תחנות סייסמיות קרובות ורחוקות. לדברי מחבריה, המוקד המחושב נמצא בבקעת הירדן, לא רחוק מהמוקד שפורסם כבר ב-1927 בעלון הסייסמולוגי הבינלאומי (ISS). מכיוון שהשבר שגרם לרעידה הוא כנראה שבר ים המלח, הם מציעים מוקד מועדף ב-31.92° צפון ו-35.56° מזרח. את עומק המוקד הם מביאים לפי המדידות כ-15 קילומטר, ולפי נתוני הנזק כ-21.5 קילומטר.36 המוקד המחושב במכשירים עצמו השתנה בין גרסאות: בגרסה של קטלוג ISC-GEM שמופיעה היום ב-USGS הוא רשום ב-32.00 צפון ו-35.64 מזרח, ובעלון המקוון של ISC ב-31.92 צפון ו-35.63 מזרח.2637

מקורות וקריאה נוספת

  • M. Zohar, R. Rubin and A. Salamon, "Earthquake damage and repair: new evidence from Jerusalem on the 1927 Jericho earthquake", Seismological Research Letters 85 (2014), pp. 912–922.
  • M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), pp. 971–985.
  • M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, "Earthquake damage history in Israel and its close surrounding", Tectonophysics 696–697 (2017), pp. 1–13.
  • רון אבני, רעידת האדמה של שנת 1927: מחקר מאקרוסייסמי על בסיס מקורות התקופה, אוניברסיטת בן-גוריון, 1999.
  • A. Shapira, R. Avni and A. Nur, "A new estimate for the epicenter of the Jericho earthquake of 11 July 1927", Israel Journal of Earth Sciences 42 (1993), pp. 93–96.
  • R. Avni, D. Bowman, A. Shapira and A. Nur, "Erroneous interpretation of historical documents related to the epicenter of the 1927 Jericho earthquake in the Holy Land", Journal of Seismology 6 (2002), pp. 469–476.
  • M. Zohar and S. Marco, "Re-estimating the epicenter of the 1927 Jericho earthquake using spatial distribution of intensity data", Journal of Applied Geophysics 82 (2012), pp. 19–29.
  • B. Willis, "Earthquakes in the Holy Land", Bulletin of the Seismological Society of America 18(2) (1928), pp. 73–103.
  • רון אבני, דן באומן, אבי שפירא ועמוס נור, "מיקום רעידת האדמה של ה-11 יולי 1927 בארץ ישראל – אנטומיה של טעות", אופקים בגאוגרפיה 53 (2001).

הערות ומקורות

מי החוקרים והעדים שמוזכרים בהערות: עדים וחוקרים.

  1. M. Zohar, R. Rubin and A. Salamon, "Earthquake damage and repair: new evidence from Jerusalem on the 1927 Jericho earthquake", Seismological Research Letters 85(4) (2014), עמ׳ 912, בהפניה ל-Avni 1999 (ML 6.25; הוראת הנציב העליון), ל-Shapira et al. 1993 ול-Zohar and Marco 2012 (מוקד בצפון ים המלח). שם: 15:04; ירושלים "nearly 30 km west of the epicenter"; בירושלים "several people killed, many injured, and a few hundreds homeless".

  2. Zohar, Rubin and Salamon 2014, עמ׳ 913–915 ואיור 4, בהפניה לדיווחי העיתונים מיולי 1927 (הארץ, דבר, טיימס: נזק בשוק אל-בטרק, רחוב הפטריארך) ול-Jewish Missionary Intelligence, 9 בספטמבר 1927.

  3. Zohar, Rubin and Salamon 2014, עמ׳ 914, בהפניה ל-Braver 1928, ל-Willis 1928 ול-Freeman 1947.

  4. Zohar, Rubin and Salamon 2014, עמ׳ 912 ו-918–919.

  5. Zohar, Rubin and Salamon 2014, עמ׳ 918 ו-920.

  6. Zohar, Rubin and Salamon 2014, עמ׳ 920–921, בהפניה ל-Avni 1999.

  7. Zohar, Rubin and Salamon 2014, רשימת המקורות, עמ׳ 922: B. Willis, "To the acting High Commissioner Lt-Col. G.S Symes", 1927; B. Willis, "Earthquakes in the Holy Land", BSSA 18 (1928), pp. 72–103.

  8. Zohar, Rubin and Salamon 2014, רשימת המקורות: "The earthquake", Doar Hayom, 12 July 1927; "The earthquake in Eretz Israel", Davar, 12 ו-13 July 1927; "The earthquake in Eretz Israel", Haaretz, 12 July 1927; "The earthquake in Palestine", Times, 15 July 1927.

  9. Zohar and Marco 2012, עמ׳ 19, בהפניה ל-Amiran et al. 1994 ול-Avni 1999: "Estimations of casualties range between 250–500 death and 400–700 injuries". הטווח אומת ב-Amiran, Arieh and Turcotte 1994, עמ׳ 277 (נקרא ב-JSTOR): "Total casualties in Palestine and Jordan: 250-500 people killed, 400-700 injured", עם הפניה לפרטים אצל קלנר-עמירן, עמ׳ 235–236.

  10. M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), pp. 971–985, טבלה 3, עמ׳ 979. שם: ML 6.2 (Shapira, Avni and Nur 1993; Ben-Menahem et al. 1976), 6.3 (Migowski et al. 2004), בממוצע 6.25.

  11. Zohar, Salamon and Rubin 2016, נספח אלקטרוני, נספח A, רשומה 71, עמ׳ 15, בהפניה ל-Ken-Tor et al. 2001 ול-Migowski et al. 2004. שם גם: "כ-300 נפגעים".

  12. M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, Tectonophysics 696–697 (2017), pp. 1–13, עמ׳ 3 וטבלה 1 (עמ׳ 5).

  13. Zohar, Salamon and Rubin 2017, פרק 5.3.1, עמ׳ 6, ופרק 5.5, עמ׳ 11.

  14. Zohar, Salamon and Rubin 2017, פרק 5.5, עמ׳ 11, בהפניה ל-Avni 1999 ול-Shapira et al. 1993. שם: בשכם עשרות הרוגים, בירושלים הרוג אחד.

  15. A. Salamon et al., Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), נספח אלקטרוני, טבלה 3 וטבלה 6, בהפניה ל-Amiran, Arieh and Turcotte 1994 (הגל בים המלח) ול-Shapira, Avni and Nur 1993.

  16. Salamon et al. 2007, נספח אלקטרוני, טבלה 5 והערות לה: הרעידה ברשימת הרעידות שלא יצרו צונאמי שהגיע לחופי הים התיכון; Shalem 1956 רשם אפשרות לצונאמי ותיאר אותו כלא ברור.

  17. רון אבני, 1999, עמ׳ 18 וטבלה 2. טרם נבדק במקור.

  18. M. Vered and H. L. Striem, BSSA 67(6) (1977), pp. 1607–1613. המאמר עצמו לא נקרא טרם נבדק במקור; ההצעה שלהם מובאת אצל זוהר ומרקו 2012, עמ׳ 20.

  19. M. Zohar and S. Marco, "Re-estimating the epicenter of the 1927 Jericho earthquake using spatial distribution of intensity data", Journal of Applied Geophysics 82 (2012), pp. 19–29, עמ׳ 20: בן-מנחם ועמיתיו (1976) וורד ושטרים (1977) הציעו מוקד ליד גשר דמיה (32.0 צפון, 35.5 מזרח); אבני ועמיתיו (2002) "identified erroneous interpretation of seismograms" והציעו 31.6 צפון, 35.4 מזרח, "some 50 km south and 10 km west of the previous estimate".

  20. Zohar and Marco 2012, עמ׳ 20–22 (תיקון העוצמות לפי תנאי המקום, לפי נתוני העוצמה של Avni 1999), עמ׳ 23 (התוצאה: כ-35 ק"מ צפונית למוקד של Avni et al. 2002 וכ-25 ק"מ דרומית לזה של Ben Menahem et al. 1976; בתקציר: בקירוב 31.8 צפון, 35.5 מזרח) ועמ׳ 24–25 (המסקנה: "it is not aimed at distinguishing between these former calculations").

  21. A. Shapira, R. Avni and A. Nur, Israel Journal of Earth Sciences 42 (1993), עמ׳ 93–96; רון אבני, 1999, עמ׳ 20–22. המוקד בצפון ים המלח מאושר גם אצל Zohar, Rubin and Salamon 2014, עמ׳ 912. המאמר מ-1993 עצמו לא נקרא טרם נבדק במקור.

  22. R. Avni, D. Bowman, A. Shapira and A. Nur, "Erroneous interpretation of historical documents related to the epicenter of the 1927 Jericho earthquake in the Holy Land", Journal of Seismology 6 (2002), עמ׳ 469–476. המאמר עצמו לא נקרא טרם נבדק במקור; תוכנו כאן לפי זוהר ומרקו 2012, עמ׳ 20.

  23. הארכיון הציוני המרכזי, "The Earthquake of July 1927", דף בציר הזמן של הארכיון, לפי Mordechai Naor, The Twentieth Century in Eretz Israel: A Pictorial History, עמ׳ 145: "By the end of the day, the recorded toll was 192 dead and 923 injured". נקראו קטעים.

  24. D. H. Kallner-Amiran, "A Revised Earthquake-Catalogue of Palestine", Israel Exploration Journal 1 (1950–1951), עמ׳ 223–246 (נקרא ב-JSTOR). הערך על 11.7.1927, עמ׳ 234–236. עמ׳ 234: "Total casualties: - about 500 persons killed; 350 severely injured in Palestine, and 360 in Trans-Jordan". עמ׳ 235: טבלת הנזק לבניינים וההרוגים בארץ ישראל, בהפניה ל-M. Blanckenhorn, "Das Erdbeben im Juli 1927 in Palästina", ZDPV 50 (1927), עמ׳ 288–296. שם: שכם, "69 persons killed, more than 100 injured. About 300 houses collapsed in the southern part of the city", כמעט מחצית מבתי הרובע; ריינה, "160 out of 200 houses damaged", והממשלה בנתה כפר חדש 700 מטר מדרום-מזרח; ער-ראם: "Nearly ruined". עמ׳ 236: ההרוגים והפצועים בעבר הירדן (אירביד 15, עג'לון 6, א-סלט 35, עמאן 9, מאדבא 2), ו-"Flow of river Jordan stopped for 21½ hours owing to landslide at Jisr ed-Damiye" (בהפניה ל-Garstang 1931, עמ׳ 137). בטבלאות אין שורת סיכום. לפי החשבון שלנו, סכום השורות בשתי הטבלאות הוא 250 הרוגים (183 בארץ ישראל ו-67 בעבר הירדן) ו-405 פצועים (309 ו-96), כשה-"more than 100" של שכם נספר כ-100.

  25. R. L. Kovach, Seismicity of Western Jordan, USGS Open-File Report 86-561 (1986), עמ׳ PDF 5: "The first major earthquake to be recorded instrumentally was the July 11, 1927, ML = 6.25 event near Jericho (32.0° N, 35.5° E)". הדוח. הדוח לא מייחס שם את המיקום לחוקר מסוים.

  26. ISC-GEM Global Instrumental Earthquake Catalogue, אירוע 909378, כפי שהוא מופיע בקטלוג USGS ComCat, רשומה iscgem909378 (נמשכה בספטמבר 2026, ונבדקה שוב באוקטובר 2026 דרך ה-API של USGS): Mw 6.13, עומק 15 ק"מ, 11 ביולי 1927 13:04:09 UTC, 32.004 צפון ו-35.636 מזרח.

  27. דואר היום, 12 ביולי 1927, עמ׳ 2, "רעש גדול בארץ ישראל" (צילום הכתבה בספרייה הלאומית). הקטע שנשמר כולל את הידיעות מחיפה, רמאללה, צפת, טבריה, ריינה, נצרת, יבנאל, צמח, רחובות, קובאב, יריחו ושכם; החלק על ירושלים לא נכלל בו. נקרא בזיהוי תווים (OCR) של צילום הכתבה, ולכן מובא בפרפרזה בלבד. בידיעה על המלון ביריחו מופיעים שני מספרים שונים של הרוגים (שישה תיירים; שלוש נשים), ולכן הם לא מובאים כאן.

  28. יורם בר-גל, "רעש האדמה 1927", באתר "נתן שלם": קטעים מיומנו של שלם מ-11 עד 17 ביולי ומ-12 באוגוסט 1927, המאמר ב"הארץ" (19.7.1927), ומסקנתו על המוקד בצפון ים המלח, לפי מאמריו מ-1928 ומ-1940. לפי בר-גל, שלם הקדים בכך את התיקון של אבני ועמיתיו.

  29. דואר היום, 12 ביולי 1927, הכתבה הראשית "רעש גדול" (כותרת משנה: "הוא החל בשלש ושבעה רגעים"; פרק "המחזה הכללי בעיר"), צילום הכתבה באתר הספרייה הלאומית, עיתונות יהודית היסטורית. הציטוטים לפי צילום מסך של הכתבה ששלח נדב; המשך המשפט לא נראה בצילום.

  30. American Colony (Jerusalem), Photo Department, "Palestine events. The earthquake of July 11, 1927. Wreckage of the Winter Palace Hotel, Jericho. A complete collapse", תשליל זכוכית, יולי 1927. ספריית הקונגרס, Matson Photograph Collection, matpc.03034. הכיתוב לפי רשומת הקטלוג של הספרייה (נמשכה בספטמבר 2026).

  31. Sarah Irving, "'Indian Lady Tourists Killed at Jericho': Tourism, Pilgrimage, and South-South Relations in Interwar Palestine", Mashriq & Mahjar 10(2) (2023), עמ׳ 95–121 (גישה פתוחה, CC BY-NC-ND 4.0): התקציר (עמ׳ 95) ועמ׳ 96, בהפניה ל-Times of India, 13 ביולי 1927, עמ׳ 9, ול-Jewish Daily Bulletin, 13 ביולי 1927, עמ׳ 4. בעמ׳ 111 מזוהות ההרוגות כליידי עבדול ראוף, המשרתת שלה וחברתה.

  32. Irving 2023, עמ׳ 102 ("a new hotel like the Winter Palace") ועמ׳ 113 ("the newly constructed Winter Palace Hotel").

  33. B. Willis, "Earthquakes in the Holy Land", BSSA 18(2) (יוני 1928), פרק "A Typical Palestine Earthquake, July 11, 1927" (תעתיק המאמר באתר zadok.org, בלי מספרי עמודים). המאמר נחלת הכלל בארצות הברית (פורסם ב-1928).

  34. Willis 1928, פרק "Building Conditions in Palestine" (תעתיק באתר zadok.org, בלי מספרי עמודים): "Conspicuous among the buildings ruined by the earthquake of July, 1927, was the great hospice of the Order of St. John, endowed by the Kaiserin Augusta Victoria and finished in 1910"; "the thick and seemingly massive walls were of mud, faced with stone".

  35. "$1,250,000 Damage in Palestine Quake", The New York Times, 14 ביולי 1927, עמ׳ 1 (מברק מיוחד מירושלים, 13 ביולי; מברק JTA מאותו יום; ומברק מוושינגטון, 13 ביולי, עם הדיווח של הקונסול הייזר), תעתיק באתר zadok.org. מברק ה-JTA גם בארכיון JTA: במברק ה-JTA (שמופיע גם באותו עמוד) שמונה הרוגים בעמאן, לעומת עשרה בידיעת כתב העיתון.

  36. F. Aldersons and Z. Ben-Avraham, "The Seismogenic Thickness in the Dead Sea Area", בתוך Z. Garfunkel, Z. Ben-Avraham and E. Kagan (עורכים), Dead Sea Transform Fault System: Reviews, Springer, Dordrecht 2014, פרק 3. נקרא התקציר בלבד (בדף הפרק ב-Springer, אוקטובר 2026): "we propose a preferred epicenter at 31.92°N–35.56°E"; "The focal depth determined instrumentally by the ISC-GEM relocation is 15 ± 6 km, and we found an average macroseismic depth of 21.5 ± 2.5 km". בתקציר הרעידה נקראת "the MW 6.3 earthquake", לפי ISC-GEM בגרסת 2013; בגרסת הקטלוג שמובאת בדף הערך הוא Mw 6.13.

  37. International Seismological Centre, On-line Bulletin, אירוע 909378 (נקרא באוקטובר 2026): הפתרון הראשי (ISC) 13:04:10.11 UTC, 31.9224 צפון, 35.6328 מזרח, עומק קבוע 15 ק"מ, MS 6.2; לצדו הפתרונות הישנים של Ksara ושל Gutenberg, 32.0 צפון ו-35.5 מזרח.

  38. ML 6.25 לפי אבני 1999 (זוהר ועמיתיו 2014). ML 6.2 לפי שפירא, אבני ונור 1993 ובן-מנחם ועמיתיו 1976. 6.3 לפי מיגובסקי ועמיתיו 2004. זוהר ועמיתיו 2016 מחשבים ממוצע 6.25. ML 6.25 מופיע כבר אצל Kovach 1986 (USGS). בקטלוג ISC-GEM, כפי שהוא מופיע ב-USGS ComCat (רשומה iscgem909378), נרשם Mw 6.13.
  39. 285 לפי דוח ממשלת המנדט, כפי שהביא אותו אבני 1999 (לא נבדק במקור). זוהר ועמיתיו 2016: "כ-300 נפגעים". זוהר ומרקו 2012 (עמ׳ 19): ההערכות נעות בין 250 ל-500 הרוגים ובין 400 ל-700 פצועים (לפי Amiran et al. 1994 ואבני 1999). מקורות משניים מאוחרים מביאים עד 400 ועד 500. קלנר-עמירן 1950–1951 (עמ׳ 234–236): בסיכום כ-500 הרוגים, 350 פצועים קשה בארץ ישראל ו-360 בעבר הירדן; בטבלאות היישובים שלו, לפי בלנקנהורן 1927, סכום השורות (בחשבון שלנו) 250 הרוגים ו-405 פצועים. הארכיון הציוני (לפי נאור): בסוף היום הראשון נרשמו 192 הרוגים ו-923 פצועים.

רעידות באותו מקטע

איור 1834 רעידת האדמה בירושלים (1834) אגן ים המלח

רעידות חיות באזור

אין ברשימה העדכנית רעידות מהמקטע הזה.

על המפה

מה להציג במפה
  • קו שבר פעיל (העתק). לחיצה על קו מציגה לאיזה מקטע הוא שייך
  • המקטע של הרעידה הזו

מה רואים: השבר הסורי-אפריקני הוא לא קו אחד אלא כמה קווי שבר (העתקים) שעוברים לאורך הערבה, ים המלח, בקעת הירדן והכינרת. כל קו על המפה הוא העתק פעיל, כפי שמופה במאגר GEM Global Active Faults, לפי מודל EMME (רישיון CC BY-SA 4.0). את הקווים חילקנו לחמישה מקטעים, ושם המקטע כתוב על המפה.

ביבליוגרפיה

הטקסט באתר מקורי, ונכתב על סמך המחקרים והמקורות שברשימה. ערכי ויקיפדיה שברשימה מוגנים ברישיון CC BY-SA 4.0.