רעידות אחרונות
רעידת אדמהרעידות אדמה היסטוריות בשבר הסורי-אפריקני

363

רעידות האדמה בגליל (363)

הסיפור

בצוער, בקצה הדרומי של ים המלח, נמצאו שלוש מצבות יווניות. על אחת נכתב שסמאכון מת ברעידת האדמה. על השנייה, אובה. על השלישית, סילתה וקירה. כולן נושאות אותו תאריך: 28 בחודש ארטמיסיוס, שנת 258 לפרובינקיה ערביה, כלומר 18 במאי 363 לספירה.30211722 סמאכון היה ארכידיאקון, ומת בן 40. אובה, בת סמאכון, הייתה בת 15. סילתה, בת ולנטינוס, הייתה בת 38, וקירה הייתה בתה. לפי התרגום במהדורה הדיגיטלית, שתיים מהמצבות מציינות גם שזה היה "ביום הירח", כלומר ביום שני. לפי מחבר הפרסום המקורי, כפי שמובא במהדורה הדיגיטלית, ייתכן שסמאכון הוא אביה של אובה.22

באותו לילה נפגעה הארץ כולה. היו שתי רעידות, בהפרש של כשש שעות: הראשונה בשעה השלישית של הלילה, השנייה בשעה התשיעית, לפנות בוקר.117 השנייה הייתה כנראה פחות הרסנית, והיא פגעה בעיקר בצפון.17 הערים שנזכרות כנפגעות משתרעות מבניאס בצפון ועד פטרה בדרום, ומהחוף ועד עבר הירדן, מרחק של כ-450 ק״מ.18119 זו אחת הרעידות הרחבות ביותר שתועדו בארץ בעת העתיקה, והיא מדורגת ברמת האמינות הגבוהה ביותר ברשימת הרעידות ההיסטוריות שפורסמה ב-2016.17

הרעידה פגעה ברגע טעון. הקיסר יוליאנוס, שחזר מהנצרות לדת הרומית הישנה, התיר ליהודים לבנות מחדש את בית המקדש בירושלים. הניסיון נעצר באותה שנה, ויוליאנוס עצמו נהרג במלחמה בפרס בסוף יוני.5 כמעט כל מי שכתב על הרעידה כתב מתוך עמדה. ליבניוס, הנואם הפגאני מאנטיוכיה ומעריצו של יוליאנוס, תיאר את הארץ כמי שמתאבלת על הקיסר:

"כמו סוס המשליך את רוכבו, היא החריבה ערים כה רבות, בפלשתינה רבות, בלוב כולן."2

מהצד הנוצרי, אפרים הסורי כתב שערים נהפכו כתוכחה לעובדי האלילים, וגרגוריוס מנזיאנזוס תיאר את חורבן הערים כעונש.5 בתוך הוויכוח הזה נשמרה הרשימה המפורטת היחידה של הערים שנפגעו.

מה כתוב במקורות

האיגרת המיוחסת לקירילוס. המקור המרכזי הוא איגרת בסורית שמיוחסת לקירילוס, הבישוף של ירושלים בזמן הרעידה, ופורסמה ב-1977.3 רוב האיגרת מתאר ניסים שעצרו, לפי המחבר, את בניית המקדש. בסופה מצורפת רשימה של כעשרים ערים, ולצד כל אחת מידת ההרס בה:8

"בית גוברין, יותר ממחציתה; חלק מבית שאן; כל סבסטיה וסביבתה; כל ניקופוליס וסביבתה; יותר ממחצית לוד וסביבתה; כמחצית אשקלון; כל אנטיפטריס וסביבתה; חלק מקיסריה; יותר ממחצית שומרון; ... שליש בניאס, מחצית אשדוד, חלק מגופנה, יותר ממחצית פטרה ... יותר ממחצית ירושלים ... גם חלק מטבריה וסביבתה ... כל ציפורי וסביבתה ... כל יפו אבדה".8

והאיגרת מסיימת בתאריך:

"המאורע הזה אירע ביום שני בשעה השלישית, ובחלקו בשעה התשיעית של הלילה. היה כאן אבדן גדול של חיים. (זה היה) ב-19 באייר שנת 674 למלכות אלכסנדר היווני."8

בלוח הזה היום מתחיל בשקיעה, ולכן "הלילה של 19 באייר" מתחיל בערב 18 במאי, ומתיישב עם מצבות צוער.30

אמינות האיגרת. קרוב לוודאי שקירילוס לא כתב אותה. החוקר שפרסם אותה חשב שהיא מתחילת המאה החמישית, ושמי שכתב אותה הכיר היטב את הארץ.37 מחקר מ-2013 מונה שבעה נימוקים נגד הייחוס לקירילוס. למשל, האיגרת מתיימרת להיכתב בזמן שהאדמה רועדת, אבל מדווחת על מות יוליאנוס, שקרה חודש אחר כך.13 לפי המחקר, האיגרת כנראה מזויפת.14 גם מי שהגן על אמינות גוף האיגרת הוציא ממנה דווקא את רשימת הערים ואת התאריך, וראה בהם תוספת מכרוניקה.12

ובכל זאת, יש ערך לרשימה עצמה. המחקר מ-2013 מראה שהיא קרובה מאוד לשני מקורות אחרים: כרוניקה סורית מהמאה השביעית, שמונה 21 ערים שנפגעו, וקטע מההיסטוריה הכנסייתית של פילוסטורגיוס, שמזכיר ערים סביב ניקופוליס, שכם, בית גוברין ועזה.611 לדעתו, לשלושתם יש מקור משותף: כרוניקה שנכתבה באנטיוכיה בשנות ה-370, כעשור אחרי האירוע. כך איגרת בדויה יכלה לשמר נתונים שמתאימים כל כך לממצא בשטח.415 עורכי רשימת 2016, מצידם, רואים באיגרת עדות בת-זמנה ואמינה.1719

אותו מחקר פותר גם סתירה ותיקה. במהדורה המקובלת של הכרוניקה הסורית נראה כאילו הרעידה אירעה ב-27 באייר. לפי קריאה חדשה של כתב היד, היום ה-27 שייך לידיעה הבאה, על הכתרת הקיסר יוביאנוס ב-27 ביוני, והסתירה נעלמת.10

מקור עצמאי: מצבות צוער. המצבות מע׳ור א-צאפי, היא צוער הביזנטית, אינן תלויות באיגרת. הן עדות בת-זמנה שהנזק הגיע לפחות עד דרום ים המלח.172119 לפי עורכי המהדורה הדיגיטלית, עד כמה שידוע אלה הכתובות היחידות באזור שמתעדות את התאריך ואת עצם הרעידה.22

הרעידה ובית המקדש. ההיסטוריונים הכנסייתיים של המאה החמישית מספרים שרעידה ואש עצרו את בניית המקדש. אבל יוחנן כריסוסטומוס, אמיאנוס מרקלינוס ואמברוסיוס, שכתבו עשרים עד שלושים שנה אחרי האירוע, מזכירים רק אש שפרצה מהיסודות, בלי רעידה. לפי המחקר מ-2013, ייתכן שהמסורת הנוצרית מיזגה שני אירועים נפרדים: הרעידה שפגעה בערי הארץ, והאש שעצרה את הבנייה.16 לכן הקשר בין הרעידה לבין כישלון הבנייה הוא השערה בלבד.

מה נמצא באדמה

סוסיתא. סוסיתא אינה ברשימת האיגרת, אבל נמצאה בה עדות ארכאולוגית. בבזיליקה שבמרכז העיר נמצאו, תחת הגג שקרס, שלדים של לפחות ארבעה בני אדם, ובהם גבר ואישה צעירה. המטבעות המאוחרים ביותר בהריסות הם מ-361/362, והבזיליקה לא נבנתה מחדש.2324 החופר מעיר שהבניין כנראה כבר לא היה בשימוש מלא כמה שנים לפני הרעידה.23 העיר עצמה נבנתה מחדש, ונהרסה שוב ברעידה של 749.24

מבט מלמעלה על רכס צר ועליו שרידי העיר העתיקה: קירות, רחבות ודרך שחוצה את האתר.
תצלום אוויר של האתר הארכיאולוגי סוסיתא, אפריל 2017. מיכאל איזנברג · CC BY-SA 4.0 · ויקישיתוף

פטרה. לפי האיגרת, יותר ממחצית העיר נהרסה. אבל בכתב היד השם הוא RQM, והזיהוי עם פטרה הוא של מהדיר האיגרת.819 אין מקור בן-זמנו אחר שמזכיר נזק בפטרה, והמרחק הגדול שלה משאר הערים מעורר ספק.19 בשכונת א-זנטור בפטרה נמצאו מתחת לתקרה שקרסה שלדים של אישה וילד, ולידם 65 מטבעות מהשנים 336 עד 361.25

ציפורי. לפי האיגרת, כל ציפורי וסביבתה נהרסו. החופרים חלוקים: יש המייחסים לרעידה חלק מההרס באמצע המאה הרביעית, ויש הסבורים שחלק גדול ממנו נגרם במרד נגד גאלוס בשנים 351–352, כעשור קודם.26

נבוריה. החופרים הציעו, בלשון "אולי", שסוף השלב של בית הכנסת באמצע המאה הרביעית נגרם משילוב של מרד גאלוס, קשיים כלכליים והרעידה.28 מחקר מ-2010 חלק על כל הכרונולוגיה של האתר.27 לכן אי אפשר לקבוע שנבוריה נחרבה ברעידה הזו.

אתרים נוספים. במאמר מ-1980 היה ארכאולוג שחפר בפטרה מהראשונים שהשתמשו באיגרת כדי לתארך שכבות הרס באתרים רבים.929 הוא טען שהרעידות של 362 ושל 365 בקטלוג רעידות מוקדם יותר הן בעצם אותה רעידה של 363, ולכן ייחס לה הרס מאמצע המאה הרביעית שיוחס קודם לרעידה של 365, למשל בפטרה, בשכם ובחשבון.29 חלק מהממצאים שנקשרו לרעידה מאז עדיין מוטלים בספק.17 המחקר מ-2013 מזהיר מהבעיה מהצד השני: ארכאולוגים שמתארכים שכבות לפי הרשימה צריכים לדעת על איזה מקור הם נשענים.4

מה המדע אומר

הגודל. ההערכות שפורסמו נעות בין 6.4 ל-7.4.1820 רשימת 2016 מחשבת ממוצע של 6.7, רעידה "חזקה" בסיווג שלה,18 וסייסמולוג שכתב ב-2006 נתן ערך גבוה יותר.20 במחקר המשך מ-2017 מוסיפים עורכי הרשימה שאם פטרה נכללת באזור הנזק, התפרושת גדולה מאוד, ואז הרעידה צריכה להיות גדולה בהרבה.19

רעידה אחת או שתיים. אי אפשר להכריע אם היו שתי רעידות נפרדות, או רעידה ראשית עם רעידה מקדימה או רעידת משנה. כל הערכת גודל מניחה, בפועל, שכל הנזק שייך לרעידה אחת.19 קטלוג מקוון של רעידות ים המלח מציע חלוקה: רעידה "דרומית" ראשונה, שפגעה בצוער ובפטרה, ורעידה "צפונית" שנייה, שפגעה בגליל. זו הצעה של עורך הקטלוג, על סמך התאמת התאריך במצבות צוער לשעות באיגרת.30

המוקד. אין מוקד מוסכם. רשימת 2016 משייכת את האירוע לחלק המרכזי של שבר ים המלח.17 אם ההצעה של הקטלוג המקוון נכונה, ייתכן שנקרעו שני מקטעים שונים, בצפון ובדרום.30 השם "רעידות האדמה בגליל" משקף רק את הרעידה השנייה.

לקח על מקורות. במחקר מ-2017 מעירים עורכי הרשימה, בהערה כללית שהרעידה הזו מדגימה היטב, שאילולא התגלתה האיגרת, היקף הנזק והערכות הגודל היו קטנים בהרבה. רעידה עם תיאור מרשים אחד עלולה להיראות גדולה ממה שהייתה, ורעידה בלי תיאור כזה עלולה להיראות קטנה.19

מקורות וקריאה נוספת

  • David B. Levenson, "The Palestinian Earthquake of May 363 in Philostorgius, the Syriac Chronicon miscellaneum, and the Letter Attributed to Cyril on the Rebuilding of the Jerusalem Temple", Journal of Late Antiquity 6 (2013), pp. 60–83.
  • Sebastian P. Brock, "A letter attributed to Cyril of Jerusalem on the rebuilding of the Temple", BSOAS 40 (1977), pp. 267–286.
  • Kenneth W. Russell, "The Earthquake of May 19, A.D. 363", Bulletin of the American Schools of Oriental Research 238 (1980), pp. 47–64.
  • Motti Zohar, Amos Salamon and Rehav Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), pp. 971–985.
  • Motti Zohar, Amos Salamon and Rehav Rubin, "Earthquake damage history in Israel and its close surrounding", Tectonophysics 696–697 (2017), pp. 1–13.
  • Inscriptions of Israel/Palestine, Brown University, iip-texts: ZOOR0022–ZOOR0024.
  • E. Y. Meimaris and K. I. Kritikakou, Inscriptions from Palaestina Tertia, vol. Ia: The Greek Inscriptions from Ghor es-Safi (Byzantine Zoora), Athens, 2005.
  • Jefferson B. Williams, "363 CE Cyril Quakes", deadseaquake.info.

הערות ומקורות

מי החוקרים והעדים שמוזכרים בהערות: עדים וחוקרים.

  1. האיגרת המיוחסת לקירילוס, סעיף 12, בתרגום Brock 1977, עמ׳ 276, כפי שמצוטט אצל Levenson 2013, עמ׳ 66.

  2. ליבניוס, נאום 18.292. תרגום שלנו מהתרגום האנגלי של A. F. Norman (Libanius: Selected Works, vol. 1, Cambridge, MA, 1969, p. 477), כפי שהוא מובא אצל Levenson 2013, עמ׳ 62. התרגום האנגלי עצמו לא נבדק במהדורה.

  3. Sebastian P. Brock, "A letter attributed to Cyril of Jerusalem on the rebuilding of the Temple", Bulletin of the School of Oriental and African Studies 40 (1977), pp. 267–286 (נקרא ב-JSTOR). עמ׳ 267: כתב היד הוא Harvard Syriac 99, "a modern Syriac manuscript". עמ׳ 276: סעיפים 11–12 בתרגום האנגלי, רשימת הערים והתאריך. עמ׳ 283: לדעת Brock, מישהו "who had a fair amount of local knowledge" חיבר את האיגרת בשם קירילוס "in the early years of the fifth century".

  4. David B. Levenson, "The Palestinian Earthquake of May 363 in Philostorgius, the Syriac Chronicon miscellaneum, and the Letter Attributed to Cyril on the Rebuilding of the Jerusalem Temple", Journal of Late Antiquity 6 (2013), pp. 60–83, עמ׳ 60–61.

  5. Levenson 2013, עמ׳ 61–63 (ליבניוס, נאום 18.292 ונאום 1.134; אפרים הסורי, מזמורים נגד יוליאנוס 4.18; גרגוריוס מנזיאנזוס, נאום 5).

  6. Levenson 2013, עמ׳ 64 (Artemii passio 68, על פי פילוסטורגיוס).

  7. Levenson 2013, עמ׳ 65.

  8. Levenson 2013, עמ׳ 66, ציטוט של האיגרת, סעיפים 11–12, בתרגום Brock. תרגום שלנו לעברית מהתרגום האנגלי של Brock, שנבדק גם במהדורה עצמה (Brock 1977, עמ׳ 276, ב-JSTOR): "Beit Gubrin—more than half of it; part of Baishan" וכו׳, ו-"This event took place on Monday at the third hour, and partly at the ninth hour of the night. There was great loss of life here. (It was) on 19 Iyyar of the year 674 of the kingdom of Alexander the Greek". הטקסט הסורי עצמו לא נבדק. הקטעים המושמטים (...) כוללים שמות משובשים ולא מזוהים, ומשפט על אש ש"אכלה את מורי היהודים".

  9. Levenson 2013, עמ׳ 67.

  10. Levenson 2013, עמ׳ 68–71. הכרוניקה הסורית היא ה-Chronicon miscellaneum.

  11. Levenson 2013, עמ׳ 72.

  12. Levenson 2013, עמ׳ 73, הערה 60 (על P. Wainwright, "The Authenticity of the Recently Discovered Letter Attributed to Cyril of Jerusalem", Vigiliae Christianae 40 (1986), pp. 286–293).

  13. Levenson 2013, עמ׳ 76.

  14. Levenson 2013, עמ׳ 77.

  15. Levenson 2013, עמ׳ 78.

  16. Levenson 2013, עמ׳ 78–79.

  17. Motti Zohar, Amos Salamon and Rehav Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), pp. 971–985, הנספח האלקטרוני, נספח A, רשומה 4, עמ׳ 3.

  18. Zohar, Salamon and Rubin 2016, טבלה 3, עמ׳ 978: 6.4 (Ben-Menahem 1979), 6.7 (Ben-Menahem 1991; Migowski et al. 2004), 7 (Turcotte and Arieh 1988); ממוצע 6.7.

  19. Motti Zohar, Amos Salamon and Rehav Rubin, "Earthquake damage history in Israel and its close surrounding: evaluation of spatial and temporal patterns", Tectonophysics 696–697 (2017), pp. 1–13, עמ׳ 1 (תקציר), טבלה 1 בעמ׳ 4, ועמ׳ 6–7.

  20. Amos Salamon et al., "Tsunami hazard evaluation of the Eastern Mediterranean: historical analysis and selected modeling", Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), pp. 705–724, הנספח האלקטרוני, הרשומה "363 05 18-19, night": Ms 7.4 לפי N. N. Ambraseys, Geophysical Journal International 165 (2006), pp. 516–526.

  21. E. Y. Meimaris and K. I. Kritikakou, Inscriptions from Palaestina Tertia, vol. Ia, Athens, 2005, כפי שמובא אצל Zohar, Salamon and Rubin 2016 ואצל Williams, deadseaquake.info. טרם נבדק במקור.

  22. Inscriptions of Israel/Palestine (IIP), Brown University Library, מהדורות EpiDoc של ZOOR0022, ZOOR0023 ו-ZOOR0024 (מאגר iip-texts). ביוונית (ZOOR0023): "ἐν τῷ σιζμῷ ἔτους σνηʹ μηνὸς Ἀρτεμισίου ηκʹ"; בתרגום שם (ZOOR0024): "who died (at the age) of 40 years during the earthquake, in (the) year 258, on (the) 28th (day) of (the) month Artemisios"; "(He died) on the day of (the) Moon (Monday)". ההמרה ל-18 במאי 363 לפי "the Era of the Province of Arabia" היא של עורכי המהדורה. ההערה על ייחודן של שלוש הכתובות: "the only epigraphical records of the date and occurrence of an earthquake in this region".

  23. Michael Eisenberg (2021), עמ׳ 171–173, מצוטט אצל Williams, "363 CE Cyril Quakes", deadseaquake.info, בפרק "Hippos Sussita" (הדף נקרא באוקטובר 2026). בציטוט שם: "The latest of the trapped coins date to 361/2 CE"; "it seems that the basilica was not maintained and fully active for some years before the 363 CE earthquake"; "parts of skeletons of at least four humans", ובהם גבר ואישה צעירה. Williams אינו נותן בדף את הפרטים הביבליוגרפיים המלאים. טרם נבדק במקור.

  24. אוניברסיטת חיפה, הודעה לעיתונות על חפירות סוסיתא, ScienceDaily, 23 באוקטובר 2014.

  25. Williams, "363 CE Cyril Quakes", deadseaquake.info, בפרק "Petra - ez Zantur" (הדף נקרא באוקטובר 2026): לפי Stucky 1990, עמ׳ 270–271, בחדר 1 באזור EZ I נמצאו שלדים של אישה וילד ו-"65 bronze coins" מתחת לשכבת הרס של גג ובנייה שקרסו, והמטבעות "dated from 336 - 361 CE". Williams מביא גם את Kolb et al. 1998. טרם נבדק במקור.

  26. Williams, "363 CE Cyril Quakes", deadseaquake.info, בפרק "Sepphoris": E. M. Meyers et al. 1992 מייחסים לרעידה חלק מההרס; J. F. Strange et al. 2006 מייחסים חלק גדול ממנו למרד גאלוס. טרם נבדק במקור.

  27. Williams, "363 CE Cyril Quakes", deadseaquake.info, בפרק "en-Nabratein", על פי Meyers et al. 1982, Magness 2010 ו-Meyers and Meyers 2010. טרם נבדק במקור.

  28. Eric M. Meyers, James F. Strange and Carol L. Meyers, "Second Preliminary Report on the 1981 Excavations at en-Nabratein, Israel", BASOR 246 (1982), pp. 35–54 (נקרא ב-JSTOR). עמ׳ 35: שלב III של בית הכנסת, "A.D. 250-350/363", ובו שלב b, "A.D. 306-350/363 (Synagogue 2b)". עמ׳ 36: מטבעות עד "ca. A.D. 350"; קריסת שלב a מיוחסת לרעידה של 306, וסוף שלב b "is perhaps to be understood as a combination of factors, mainly the revolt against Caesar Gallus (A.D. 350-52), general economic hardships, and the great earthquake of A.D. 363 (Russell 1980)".

  29. Kenneth W. Russell, "The Earthquake of May 19, A.D. 363", BASOR 238 (1980), pp. 47–64 (נקרא ב-JSTOR). עמ׳ 47: "As a member of the American Expedition to Petra during five seasons of fieldwork from 1973 to 1977", ראסל בחן מחדש את העדויות הכתובות והארכאולוגיות. עמ׳ 48: ההפניה לפטרה (RQM) באיגרת, Harvard Syriac 99 (Brock 1977), היא שהביאה אותו לנושא; ההרס בפטרה יוחס קודם, לפי הקטלוג של עמירן, לרעידה של 365. עמ׳ 52: הפרק "Harvard Syriac 99 and Amiran's 362 and 365 Earthquakes". עמ׳ 55: שכם (בור II, מטבעות עד 363), חשבון ועראק אל-אמיר, "attributed to Amiran's 365 earthquake".

  30. Jefferson B. Williams, "363 CE Cyril Quakes", בקטלוג deadseaquake.info, בפרק "Ghor-es-Safi (ancient Zoara)" (שם השמות Samakon, Obbe, Siltha ו-Kyra, על פי Meimaris and Kritikakou 2005).

  31. אין מדידה. זוהר, סלמון ורובין (2016, טבלה 3) מרכזים: 6.7 (בן-מנחם 1991), 6.4 (בן-מנחם 1979), 7 (Turcotte ו-Arieh 1988), 6.7 (Migowski ואחרים 2004, בעקבות בן-מנחם). הממוצע שלהם 6.7, בדרגה "חזקה". לפי סלמון ואחרים (2007), אמברייזיס (2006) נתן Ms 7.4. זוהר ואחרים (2017) מעירים שאם פטרה נכללת באזור הנזק, הגודל צריך להיות גדול בהרבה. ההערכות מתייחסות לאירוע כולו, בלי להפריד בין שתי הרעידות.

על המפה

  • קו שבר פעיל (העתק). לחיצה על קו מציגה לאיזה מקטע הוא שייך

מה רואים: השבר הסורי-אפריקני הוא לא קו אחד אלא כמה קווי שבר (העתקים) שעוברים לאורך הערבה, ים המלח, בקעת הירדן והכינרת. כל קו על המפה הוא העתק פעיל, כפי שמופה במאגר GEM Global Active Faults, לפי מודל EMME (רישיון CC BY-SA 4.0). את הקווים חילקנו לחמישה מקטעים, ושם המקטע כתוב על המפה.

ביבליוגרפיה

הטקסט באתר מקורי, ונכתב על סמך המחקרים והמקורות שברשימה. ערכי ויקיפדיה שברשימה מוגנים ברישיון CC BY-SA 4.0.