רעידות אחרונות

בין 127 ל-131

רעידת האדמה ביהודה (130)

רעידה שיוחסה לארץ ישראל בטעות. לפי המחקר, הרעידה כנראה פגעה בערים אחרות, הרחק מכאן. הדף מספר איך זה קרה.

הסיפור

בכרוניקון של אוסביוס, רשימה ארוכה של אירועים שנה אחר שנה, מופיעה בין ידיעות על הקיסר אדריאנוס שורה קצרה אחת: ניקופוליס וקיסריה נהרסו ברעידת אדמה.1 בארץ ישראל יש קיסריה, העיר שעל החוף, ויש ניקופוליס, השם היווני של אמאוס. כך נולדה "רעידת האדמה ביהודה" של שנת 130, בשנים שלפני מרד בר כוכבא.

רישום בדיו וצבעי מים: ספר פתוח בכתב יד, מגילה מגולגלת ומנורת שמן קטנה, ומאחור עמודים.
איור: כרוניקה פתוחה על שולחן. איור: נדב, בעזרת Midjourney · CC BY 4.0

השורה הזו הגיעה אלינו בעיבוד הלטיני של הירונימוס, מסוף המאה הרביעית, כמאתיים וחמישים שנה אחרי האירוע.3 אין בה שום פרט נוסף: לא הרוגים, לא נזק מסוים, ולא ציון של הארץ שבה שוכנות הערים.1

במשך שנים היא נקראה כעדות על ארץ ישראל, ונכנסה לקטלוגים של רעידות בארץ. כך, למשל, בקטלוג רעידות מ-1994 נרשמו נזק חמור בקיסריה ורעידה חזקה בלוד ובאמאוס.12 קטלוגים אחרים רשמו נזק בקיסריה ובאמאוס.8

אבל באימפריה הרומית היו כמה ערים בשם קיסריה וכמה בשם ניקופוליס. לפי המחקר העדכני, זו אכן הייתה רעידה אמיתית, אבל כנראה באסיה הקטנה. רשימה מעודכנת של רעידות היסטוריות, שפורסמה ב-2016, מסווגת אותה בפרק מיוחד, של רעידות אמינות שיוחסו בטעות לארץ ישראל.5 לפי מה שידוע היום, ייתכן מאוד שבשנים האלה לא הייתה רעידה בקיסריה ובאמאוס כלל.

מה כתוב במקורות

זו לשון הידיעה בכרוניקון, בשלמותה:

"ניקופוליס וקיסריה נהרסו ברעידת אדמה."1

הידיעה עומדת בעמוד שמכסה את האולימפיאדות ה-227 וה-228, בשנות אדריאנוס, לצד ידיעות על מות אנטינואוס ועל בר כוכבא.1 במהדורה המדעית של הכרוניקון, כפי שמביא אותה אוסף המקורות על קיסריה, הידיעה רשומה בשנה ה-12 לאדריאנוס, בתחילת האולימפיאדה ה-227. עורכי האוסף מתאימים את השנה הזו ל-128 לספירה. מות אנטינואוס רשום מיד אחריה, בשנה ה-13, כלומר 129.3 סיכומים אחרים נותנים תאריכים מעט שונים: בקטלוג מקוון של רעידות ים המלח הידיעה מתוארכת בין 1 ביולי 129 ל-30 ביוני 130, והידיעה המקבילה אצל אליאס מנציבין, שלפי חוקרים אחרים נשען בסופו של דבר על אוסביוס, בין אוקטובר 126 לספטמבר 127. לפי הקריאות השונות, התאריך נע בין 128 ל-131.310

הכרוניקון עצמו מספר, במקום אחר, שניקופוליס, "שנקראה קודם אמאוס", נוסדה כעיר רק מאוחר יותר, בתחילת המאה השלישית, אחרי שיוליוס אפריקנוס ניהל את השליחות למענה.2

כל שאר הפרטים שנקשרו לרעידה, כמו נזק בלוד או במבצרים ברחבי הארץ, אינם מופיעים בכרוניקון.13 הידיעה שם מזכירה רק את ניקופוליס ואת קיסריה. לוד מופיעה רק בקטלוגים ובספרות משנית מאוחרים, למשל באותו קטלוג מ-1994.1211

מה נמצא באדמה

לא ידועים ממצאים ארכאולוגיים ודאיים שנקשרו לרעידה הזו. לפי הקטלוג המקוון, באמאוס לא נמצאה עדות עד כה.10

גם העדות הגיאולוגית אינה מכריעה. חוקרים שחפרו ב-2014 תעלות על העתק ים המלח בעמק בית צידה, מצפון לכנרת, מצאו בהן קרע של פני השטח שתוארך ל-137 עד 206 לספירה. בטבלה שלהם הם מציבים לידו, כרעידה היסטורית אפשרית, את הידיעה על 130, שאותה הם קוראים כידיעה על אמאוס וקיסריה שבארץ. לדבריהם, ייתכן שרעידה שמוקדה לא היה על השבר הזה הגיעה עד הכנרת או עוררה בו תזוזה.4 מחברי הרשימה מ-2016 סבורים שבגלל הבלבול במקורות, סביר יותר שמדובר בשתי רעידות נפרדות,5 ובטבלה של תקופות "השתיקה" בתיעוד ההיסטורי הם רושמים את ההצעה לשנת 130 בסימן שאלה.7

מה המדע אומר

המקום

זו השאלה המרכזית. לפי מחקרים מ-1987 ומ-2009, הערים בכרוניקון הן כנראה ניאוקיסריה וניקופוליס שבאסיה הקטנה, ולא קיסריה ואמאוס. הרשימה מ-2016 מקבלת את ההצעה, משייכת את הרעידה בהסתייגות להעתק מזרח אנטוליה, ומדרגת את אמינותה כגבוהה. כלומר, מחבריה מקבלים שהייתה רעידה, אבל לא שהיא פגעה בארץ.5

התאריך

באותה רשימה התאריך הוא 127 עד 130, באי-ודאות של כשלוש שנים.5 מאמר מ-1985 על כרונולוגיית הרעידות בארץ ובצפון-מערב ערב כבר הביא את ההצעה הזו, שהידיעה עוסקת בערים בפונטוס שבצפון-מזרח אנטוליה. מחבר המאמר הוסיף טיעון מהשטח: נזק או בנייה מחדש מתחילת המאה השנייה נמצאו באתרים רבים, מקיסריה ועד חשבון ומג'רש ועד פטרה, ולא נמצאו בהם מטבעות של אדריאנוס. את כל אלה הוא מייחס לרעידה אחת, בערך ב-113 או 114, בימי טראיאנוס. בפטרה ובג'רש הוקדשו לטראיאנוס שער ב-114 ושער ב-115, ולדעתו ייתכן שאלה אות תודה על סיוע בשיקום.9 הרשימה מ-2016 מסווגת את הרעידה ההיא, בערך 110 עד 114, כמפוקפקת, כי העדות לה היא נזק בחפירות שאינו בהכרח נזק מרעידה.6

האם הייתה רעידה בארץ

לפי שתי ההצעות, זו שמעבירה את הרעידה לאסיה הקטנה וזו שמייחסת את הנזק בארץ לרעידה בימי טראיאנוס, אין סיבה לחשוב שבשנת 130 הייתה רעידה הרסנית בארץ ישראל. המקורות שבידינו גם אינם מאפשרים להעריך גודל או מוקד.5

מקורות וקריאה נוספת

  • Jerome, Chronicle, בתרגום אנגלי באתר tertullian.org (עיבוד לכרוניקון של אוסביוס).
  • Motti Zohar, Amos Salamon and Rehav Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), pp. 971–985, והנספח האלקטרוני.
  • N. N. Ambraseys, Earthquakes in the Mediterranean and Middle East, Cambridge University Press, 2009.
  • Kenneth W. Russell, "The Earthquake Chronology of Palestine and Northwest Arabia from the 2nd through the Mid-8th Century A.D.", BASOR 260 (1985), pp. 37–59.
  • N. Wechsler et al., "A Paleoseismic Record of Earthquakes for the Dead Sea Transform Fault between the First and Seventh Centuries C.E.: Nonperiodic Behavior of a Plate Boundary Fault", BSSA 104 (2014).

הערות ומקורות

מי החוקרים והעדים שמוזכרים בהערות: עדים וחוקרים.

  1. Jerome, Chronicle, בתרגום האנגלי באתר tertullian.org, סימון העמודים [282/283] בטקסט, בעמוד שכותרותיו "227th Olympiad" ו-"228th Olympiad". תרגום שלנו מהתרגום האנגלי באתר tertullian.org ("Nicopolis and Caesarea were ruined in an earthquake"). בטקסט המקוון שתי העמודות של הכרוניקון משולבות זו בזו, ולכן לא קבענו ממנו את שנת אדריאנוס המדויקת.

  2. Jerome, Chronicle, בתרגום באתר tertullian.org, בעמוד שכותרותיו "250th Olympiad" ו-"252nd Olympiad" ("In Palestine Nicopolis, which previously used to be called Emmaus, was founded as a city, the labour of the embassy on its behalf being undertaken by Julius Africanus").

  3. Caesarea Maritima Testimonia, מס׳ 277: Jerome, Chronicle 200a-b, לפי מהדורת Helm (1956), בתרגום של J. L. Rife. בלטינית: "Romanorum XII ….. CCXXVII Olymp. Nicopolis et Caesarea terrae motu conciderunt"; בתרגום שם: "Year of the Romans [128 C.E.] 12 ….. 227th Olympiad (a) Nicopolis and Caesarea collapsed in an earthquake. [129 C.E.] 13 (b) Antinous ... dies in Egypt". שם גם: זמן החיבור 380–381 לספירה, כנראה בקונסטנטינופול. עורכי האוסף מזהים את ניקופוליס עם אמאוס, ורואים בידיעה רעידה שפגעה בארץ ישראל.

  4. N. Wechsler et al., "A Paleoseismic Record of Earthquakes for the Dead Sea Transform Fault between the First and Seventh Centuries C.E.", BSSA 104 (3) (2014), בגרסה המוקדמת: עמ׳ 14 (אירוע CH4-E5, "between 137 and 206 C.E."), טבלה 3 בעמ׳ 15 ("130 C.E.: Nicopolis (Imwas-Latrun) and Caesarea collapsed (single but reliable report by Eusebius)") ועמ׳ 16 (רעידות שלא מוקדו על השבר הזה, "but which may have either ruptured to the Sea of Galilee or triggered slip or an aftershock", ובהן 130).

  5. Motti Zohar, Amos Salamon and Rehav Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), pp. 971–985, הנספח האלקטרוני, נספח C, רשומה 7 ("127–130, Nicopolis, Neocaesarea (Asia Minor)"), עמ׳ 22–23. שם מסוכמות עמדות Ambraseys 2009, Karcz 1987 ו-Wechsler et al. 2014.

  6. Zohar, Salamon and Rubin 2016, הנספח האלקטרוני, נספח B, רשומה 13 ("2nd century (c.110–114?)"), עמ׳ 18.

  7. Zohar, Salamon and Rubin 2016, טבלה 4, עמ׳ 982 (הרישום "130?").

  8. Amos Salamon et al., "Tsunami hazard evaluation of the Eastern Mediterranean: historical analysis and selected modeling", Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), pp. 705–724, הנספח האלקטרוני, הרשומה "127-130". שם מובאים Amiran, Arieh and Turcotte 1994 ("נזק חמור בקיסריה") ו-Guidoboni, Comastri and Traina 1994 (קיסריה וניקופוליס/אמאוס).

  9. Kenneth W. Russell, "The Earthquake Chronology of Palestine and Northwest Arabia from the 2nd through the Mid-8th Century A.D.", BASOR 260 (1985), pp. 37–59 (נקרא ב-JSTOR). טבלה 1, עמ׳ 39: "c. 113-114", "Archaeologically attested from Caesarea through Hesban, and from Jerash through Petra". עמ׳ 40: הידיעה של אוסביוס ("Nicopolis and Caesarea collapsed from an earthquake"), שבמהדורת Migne יש לה תאריך שוליים 130 והיא עומדת בסוף האולימפיאדה ה-226 (125–128), ואליאס מנציבין, שמתארך ל-126/7; ההצעה של אמברייזיס ("1985, personal communication") על ניאוקיסריה (ניקסר) וניקופוליס (סושהרי) בפונטוס. עמ׳ 40–41: רשימת האתרים, "no coins of Hadrian have yet been reported in association with these destructions", וההקדשות לטראיאנוס בפטרה ("late in 114") ובג'רש ("early in 115"), "after a disastrous earthquake in 113 or 114".

  10. Jefferson B. Williams, "Eusebius Mystery Quake", בקטלוג deadseaquake.info (הדף נקרא באוקטובר 2026). שם: אוסביוס, "Dates earthquake to 1 July 129 CE to 30 June 130 CE"; אליאס מנציבין, "1 Oct. 126 to 30 Sept. 127 CE"; באמאוס/ניקופוליס, "There is no evidence that I am aware of". שם גם, בהפניה לגווידובוני ועמיתיו, שאליאס מנציבין נשען בסופו של דבר על אוסביוס.

  11. Caesarea Maritima: A Retrospective after Two Millennia, עמ׳ 23 (שם מוזכרת לוד). טרם נבדק במקור.

  12. D. H. K. Amiran, E. Arieh and T. Turcotte, "Earthquakes in Israel and Adjacent Areas: Macroseismic Observations since 100 B.C.E.", Israel Exploration Journal 44 (1994), pp. 260–305 (נקרא ב-JSTOR), עמ׳ 265, הרשומה "130 (128, according to R and W)": "Palestine, Caesarea: severe damage. Lod, Emmaus ('Imwas): strong."

ביבליוגרפיה

הטקסט באתר מקורי, ונכתב על סמך המחקרים והמקורות שברשימה. ערכי ויקיפדיה שברשימה מוגנים ברישיון CC BY-SA 4.0.