רעידות אחרונות
רעידת אדמהרעידות אדמה היסטוריות בשבר הסורי-אפריקני

1033 · בקעת הירדן

רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033)

הסיפור

בנמל עכו נסוג הים, והמעגן נשאר יבש. ואז, לפי אחד הדיווחים, הגיע גל והרס חצי ממנו. כך מתארים כמה קטלוגים את מה שקרה בחוף בעקבות רעידת האדמה של 5 בדצמבר 1033.7

רישום בדיו וצבעי מים: חומות ומגדלים של עיר נמל, ובחזית סירות עץ מונחות על חול רטוב, רחוק מקו המים.
איור: הים נסוג מהנמל. איור: נדב, בעזרת Midjourney · CC BY 4.0

הרעידה פגעה במרכז ארץ ישראל. סייסמולוגים שבדקו מחדש את כל הדיווחים על רעידות היסטוריות באזור מדרגים אותה בין האמינות ביותר ברשימה שלהם.2 בקטלוגים השעה לא אחידה: לפי רשימה אחת היא אירעה בלילה1, ולפי אחרת לפני השקיעה.5 המכתב שנכתב ברמלה תומך בגרסה השנייה.

העדות העיקרית היא מכתב שנכתב ברמלה ימים ספורים אחרי הרעידה. דף ממנו נשמר בגניזת קהיר, ונמצא היום בספריית אוניברסיטת קיימברידג'.18 תחילת המכתב אבדה, והוא נפתח באמצע הבהלה: אנשים יוצאים מהבתים לרחובות, "כי ראו הבתים הכתלים מטים ועומדים והקורות יוצאות נפרדות מן הקירות ושבות חוזרות". בניינים מחוזקים נופלים, בתים חדשים נהרסים, "ורבים מתו תחת המפלות". מי שיכול בורח החוצה ומשאיר הכל מאחור.18

ואז הכותב נותן את הזמן: "ביום חמישי בשנים עשר יום לחודש טבת טרם בוא השמש פתע פתאום".1819 הרעש, לדבריו, הורגש ברמלה ובכל ארץ פלשתים, בערי החוף, בנגב ובהר עד ירושלים, ועד שכם וטבריה והגליל. מי שהיו באותה שעה בדרכים סיפרו שראו "ההרים רועשים כאילים רוקדים", גבעות מתנודדות ועצים מתכופפים, ובבורות עלו המים עד פיהם.18

לפני הרעש, כך כתב, ירדו טיפות גשם גדולות מעננים כהים, נראו שתי קשתות גדולות בשמיים, ו"נראתה אש ממערב נגבה". הרעידות חזרו באותו לילה, ושוב בערב שבת ובליל שבת. שמונה ימים ישנו אנשים, נשים וטף בחוצות. הכותב קרא לעם "לקדש צום" ולצאת בבכי אל בית הקברות, וגם מושל העיר ואנשי השלטון הקימו אוהלים מחוץ לעיר, "ועד עתה ה[ם שם]". מה שהציל רבים, הוא כותב, היה השעה: אילו קרה הדבר בלילה, כשכולם ישנים, "לא היו נמלטים כי אם שרידים".18

חתימת המכתב לא נשתמרה. ההיסטוריון שתרגם אותו לאנגלית ב-1920 זיהה בו את כתב ידו של הגאון שלמה בן יהודה, שישב אז ברמלה, והעריך שנשלח לאחד מידידיו בפוסטאט.21 בתיאור הקטע בקיימברידג' ובמפעל הגניזה של פרינסטון הוא מיוחס לשלמה בן צמח, וכך גם אצל הסייסמולוגים, שמדרגים את הרעידה בין האמינות ביותר ברשימה שלהם.182 גם הקריאה של הטקסט לא אחידה בכל מקום: התרגום מ-1920 מונה בין המקומות שנפגעו את "מבצר דן" (בניאס), ובהדרה העברית של המכתב השלים העורך את המילה החסרה ל"ח[יפ]ה".2118

הנזק התפרש על שטח גדול: יריחו, רמלה, בניאס, אשקלון, ירושלים, עכו, עזה, שכם, חברון והכפר אל-באד'אן. בין המקום הצפוני ביותר שנפגע לדרומי ביותר יש כ-190 קילומטרים.13 מספר ההרוגים אינו ידוע, והחוקרים יכולים לומר רק שהיו "רבים".1

הכרוניקות הערביות, כפי שהן מובאות באותו ספר מ-1920, מוסיפות פרטים. לפי אבן אל-אתיר, בשנת 425 להג'רה היו רעידות רבות במצרים ובסוריה, והקשה שבהן הורגשה ברמלה: התושבים עזבו את בתיהם לימים רבים, שליש מהעיר נהרס, ורבים נהרגו תחת ההריסות. לפי א-סיוטי, שליש מרמלה נהרס, חומות ירושלים נפלו, וכפרים רבים נבלעו באדמה.22 באותו ספר מובאת גם עדות שונה. הנוסע הפרסי נאסר-י ח'וסרו, שביקר ברמלה ב-1047, ראה במסגד העיר כתובת שלפיה רעידה אלימה ב-15 במוחרם 425 הפילה בניינים רבים, "but that no single person sustained any injury".22

סיכומים משניים מוסיפים פרטים קשים. את המקורות שעליהם הם נשענים לא בדקנו. לפיהם, בשכם קרסה מחצית הבניינים ומתו כ-300 בני אדם.1217 מפולת קברה את הכפר אל-באד'אן, עם כל אנשיו ובעלי החיים שבו. בעזה נהרסו מסגד וצריחיו, והחלק העליון של המגדלור נפגע קשה.17

קטלוג מוקדם יותר, שכתב גאוגרף ישראלי ב-1951, מסכם את הנזק כך: שליש מרמלה ומחצית משכם נהרסו, ויריחו נהרסה. בחברון ובעזה קרסו בניינים, וכנראה גם בטבריה. בעכו ניזוקו בניינים רבים והיו הרוגים, והנמל התייבש לשעה בגלל גל. בירושלים נפגעו חומת העיר, הר הבית וכנסיות רבות. על המסגד והמגדלור בעזה ועל אל-באד'אן אין אצלו דבר.8

גם בירושלים, לפי א-סיוטי ולפי אותם סיכומים, קרסו חומות העיר.2217 הח'ליף הפאטמי א-זאהר יזם בשנים 1034 עד 1038 עבודות שיקום גדולות. בתהליך הזה, לפי קובץ מאמרים על ירושלים שיצא ב-2000, ויתר השליט על הקטע הדרומי של החומה, זה שהקיף את הר ציון, וכיפת הסלע ומסגד אל-אקצא חוזקו בקורות עץ.9

מה כתוב במקורות

המקורות לא מסכימים אם היה זעזוע אחד או רצף. לפי קטלוג רעידות מ-1994, בחורף 1033/4 היה נחיל של רעידות, כנראה בבקעת הירדן, שנמשך כארבעים יום. החזקה שבהן הייתה, לפי מקור שהם מביאים, ב-10 בדצמבר 1033. את אחת המאוחרות, ב-4 בינואר 1034, הם ממקמים בים, מול חוף עכו.65 מחברי קטלוג של רעידות הים התיכון מ-2005 רואים את זה אחרת. לדעתם, 4 בינואר 1034 הוא פשוט התאריך שמקורות ערביים נתנו לרעידה של 5 בדצמבר.5 רעידה ב-17 בפברואר 1034 הייתה כנראה רעידת משנה מאוחרת.2

מכתב נוסף מהגניזה. בקטע אחר מהגניזה כותב מבארך בן חנינא, בערבית-יהודית, אל אבו יוסף יעקב בן מוסא בפוסטאט, על "המאורע הגדול, שהוא הרעידה". הוא מונה מי מאנשי הקהילה מת ומי ניצל. אבו עמראן הרופא, למשל, "יצא מתחת להריסות" עטוף בבד, בריא ושלם. והעיר, הוא כותב, מלאה אבלים, הריסות, הלוויות וריח מתים.20 לפי תיאור הקטע, הכוונה כנראה לרמלה. אבל המכתב אינו מתוארך, ואין לדעת אם הוא נכתב אחרי רעידת 1033 או אחרי רעידת 1068, שגם בה נפגעה רמלה.

הים בעכו. הקטלוגים מתארים את הגל בפרטים שונים.7 לפי אחד מהם הנמל של עכו התייבש לשעה, והיה צונאמי גם ביפו. לפי אחר נראו גלים בעזה ובאשקלון, והנמל של עכו התייבש לזמן רב ואז נהרס בחציו בידי גל. מחברי אותו קטלוג כותבים שהשפעת הצונאמי מתועדת רק בעכו, "אבל סביר להניח" שהוא פגע בכל החוף. מחקר אחד הציע שהדיווח הוא בכלל כפילות של הצונאמי של 1068.7

מחקר מ-2007 על סכנת הצונאמי במזרח הים התיכון רושם את הצונאמי הזה בין הרשומות האמינות, ומגביל אותו לחופים הצפוניים והמרכזיים של ארץ ישראל.7

מה נמצא באדמה

משקעי ים המלח. לפי מחקר גאולוגי מ-2004, הרעידה נרשמה כשכבה מופרעת במשקעים בשולי ים המלח.2

ארמון הישאם (ח'רבת אל-מפג'ר). ההרס של הארמון, כשלושה קילומטרים מצפון ליריחו, יוחס בעבר לרעש שביעית, באמצע המאה השמינית. מחקר מ-2013 מייחס אותו לרעידת 1033.10 החוקרים סקרו את הארמון מחדש, והשוו לתצלומים מחפירות שנות השלושים. בקירות מצאו סדקים ותזוזות קטנות, שהסיטו חלקים מהמבנה עד 10 סנטימטרים הצידה, שמאלה. אבני הריצוף בחצר המרכזית הורמו ושקעו לאורך קו של כ-30 מטר. קירות נטו עד 15 מעלות, ועמודים קרסו.11 הם מזכירים גם שלד אדם שנמצא בחפירות הישנות מתחת להריסות של קשת שקרסה בין 1000 ל-1400, ומציינים שהוא עשוי להעיד על רעידה.11

את ההבחנה בין 1033 ל-749 הם מבססים על החרס. מתחת לעמודים ולקירות שנפלו נמצאו שברי כלי חרס מהשנים 750 עד 850, כלומר ההרס מאוחר ל-749. האתר המשיך להיות מיושב גם אחרי 749, ואילו מהמאות ה-11 וה-12 לא נמצא בו חרס. הם מעריכים את עוצמת הרעידה באתר ב-IX עד X לפחות, ואת עוצמת רעידת 749 שם ב-VII בלבד.11

קרע פני שטח. גיאולוגים חפרו תעלות על קו השבר באזור ע'ור כבד, כ-30 קילומטרים מצפון לים המלח. לפי תיארוך פחמן 14, התזוזות האחרונות על השבר שם אירעו בין 560 ל-1800 לספירה. לדבריהם, התזוזות האלה עשויות לכלול את הרעידות הגדולות של 749 ו-1033. הזיהוי אינו ודאי.13 מאמר ההמשך שלהם (2007) עוסק בקצב התזוזה על מקטע בקעת הירדן לאורך 48 אלף שנה.14

מה המדע אומר

מיקום המוקד לא ברור. יש הממקמים אותו בארץ ישראל, ויש הטוענים שהרעידה התרחשה בסוריה.2 מחקר מ-2017 משייך את 1033 לקבוצת הרעידות "המרכזיות", שהנזק בהן לא חורג מצפון לעמק החולה או מדרום לים המלח.3

הערכות הגודל נעות בין 6 ל-7.1, והממוצע שלהן 6.6 עד 6.8, לפי ההערכות שנכללות בחישוב.134 ברשימה מ-2016 הרעידה מסווגת כ"חזקה", בדרגה שמתאימה בערך לגודל 6 עד 6.9.1 שני קטלוגים חדשים יותר מגיעים, לפי סיכומים משניים, ל-7.3.1516

החוקרים מביאים ב-2017 שני שיקולים הפוכים. מצד אחד, היקף הנזק של 1033 דומה לזה של רעידת 1927, שנמדדה במכשירים וגודלה 6.2, ולכן הם מציעים בזהירות שהגודל היה דומה או קטן יותר. מצד שני, כשמחשבים את התזוזה הכוללת על השבר מתוך הגדלים ההיסטוריים, מתקבל פחות ממה שמדידות גאולוגיות מראות. אחד ההסברים שהם מציעים הוא שהגדלים ההיסטוריים מוערכים בחסר, אולי בכחצי יחידה.3 כל המספרים האלה הם הערכות לרעידה שלא נמדדה במכשירים.

מספר ההרוגים. בספרות ובמאגרי מידע חוזר המספר 70,000 הרוגים. במאגר של NCEI הוא רשום כמספר ההרוגים, אבל ברשומה עצמה הוא מופיע רק באחד מהסיכומים שהיא מביאה, כ-70,000 "קורבנות", בפסקה שמזכירה גם נזק במצרים. סיכום אחר באותה רשומה אומר שמספר הקורבנות היה ניכר, אבל אינו ידוע.17 הסיכום עם 70,000 מסומן במאגר כלקוח מסקירה משנת 1985 על הסייסמיות ההיסטורית של העולם הערבי.23 לא מצאנו למספר מקור קדום. החוקרים שבדקו מחדש את הדיווחים ההיסטוריים מסווגים את מספר הנפגעים רק כ"רבים", כלומר יותר מעשרה.1

מקורות וקריאה נוספת

  • M. Zohar, A. Salamon, R. Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), עמ׳ 971–985.
  • M. Zohar, A. Salamon, R. Rubin, "Earthquake damage history in Israel and its close surrounding: evaluation of spatial and temporal patterns", Tectonophysics 696–697 (2017), עמ׳ 1–13.
  • A. Salamon ואחרים, "Tsunami Hazard Evaluation of the Eastern Mediterranean: Historical Analysis and Selected Modeling", Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), עמ׳ 705–724.
  • המכתב מרמלה, גניזת קהיר, T-S 18J3.9, באתר הגניזה הקהירית.
  • משה גיל, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (634–1099), תל אביב 1983.
  • אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, תל אביב 1943.
  • C. Migowski ואחרים, "Recurrence pattern of Holocene earthquakes along the Dead Sea transform", Earth and Planetary Science Letters 222 (2004), עמ׳ 301–314.
  • E. Guidoboni, A. Comastri, Catalogue of Earthquakes and Tsunamis in the Mediterranean Area from the 11th to the 15th Century, INGV-SGA, Bologna 2005.
  • N. N. Ambraseys, Earthquakes in the Mediterranean and Middle East: A Multidisciplinary Study of Seismicity up to 1900, Cambridge University Press 2009.
  • L. Alfonsi, F. R. Cinti, G. Ventura, "The Kinematics of the 1033 A.D. Earthquake Revealed by the Damage at Hisham Palace (Jordan Valley, Dead Sea Transform Zone)", Seismological Research Letters 84 (2013), עמ׳ 997–1003.
  • I. Grigoratos ואחרים, "An updated parametric catalog of historical earthquakes around the Dead Sea Transform Fault Zone", Journal of Seismology 24 (2020), עמ׳ 803–832.

הערות ומקורות

מי החוקרים והעדים שמוזכרים בהערות: עדים וחוקרים.

  1. M. Zohar, A. Salamon, R. Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), עמ׳ 971–985, טבלה 3, עמ׳ 978. שם: השעה "בלילה", רשימת המקומות שנפגעו, מספר נפגעים "רבים", והסיווג "חזקה" (Strong).

  2. M. Zohar, A. Salamon, R. Rubin, Journal of Seismology 20 (2016), הנספח האלקטרוני, נספח A, ערך 12 (5 בדצמבר 1033), עמ׳ 7. שם: דרגת האמינות הגבוהה ביותר (VR); המקור העיקרי, מכתבו של שלמה בן צמח (יערי 1943, עמ׳ 70–73); המוקד בארץ ישראל לפי גווידובוני וקומסטרי (2005) ובסוריה לפי אמברייזיס (2009); רעידת המשנה של 17 בפברואר 1034; ומשקעי ים המלח לפי מיגוסקי ואחרים (2004).

  3. M. Zohar, A. Salamon, R. Rubin, "Earthquake damage history in Israel and its close surrounding: evaluation of spatial and temporal patterns", Tectonophysics 696–697 (2017), עמ׳ 1–13: טבלה 1, עמ׳ 4 (היקף נזק של 190 ק"מ); עמ׳ 6 (הדיון בתזוזה החסרה, וסעיף 5.3.1 על "הדפוס המרכזי" וההשוואה ל-1927).

  4. ההערכות שמרכזים זהר, סלמון ורובין: 7.1 (Migowski ואחרים 2004, לפי משקעי ים המלח); 6.7 (Ben-Menahem 1991); 6.7 (Ben-Menahem 1979); ממוצע 6.8 (2016, טבלה 3). ב-2017 (טבלה 1) נוספה Me 6 של Guidoboni & Comastri (2005), "מגניטודה שקולה" שחושבה מתיאורי נזק, והממוצע 6.6.

  5. A. Salamon, T. Rockwell, S. N. Ward, E. Guidoboni, A. Comastri, "Tsunami Hazard Evaluation of the Eastern Mediterranean", Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), עמ׳ 705–724; הנספח האלקטרוני, טבלה 3 (רשומת "1033 12 05", "before sunset") ונספח 2 (רשומה "1034 01 04").

  6. D. H. K. Amiran, E. Arieh and T. Turcotte, "Earthquakes in Israel and Adjacent Areas: Macroseismic Observations since 100 B.C.E.", Israel Exploration Journal 44 (1994), pp. 260–305 (נקרא ב-JSTOR), עמ׳ 268, הרשומה "1033/34, winter": "A swarm of earthquakes, which probably occurred in the Jordan Valley, continued approximately 40 days. A source quoted by AM dates the strongest shock to 10 December 1033"; "One of the later earthquakes occurred on 4 January 1034; the epicentre was in the Mediterranean, off the shore of 'Akko, intensity VIII"; בעכו "the port fell dry for an hour due to a tsunami"; צונאמי ביפו; מחצית שכם ושליש רמלה נהרסו. אין שם המסגד והמגדלור בעזה. בנספח 5, עמ׳ 294: "The port of 'Akko fell dry for an hour (31:935, according to Yahia of Antiochia)".

  7. סלמון ואחרים (2007), הנספח האלקטרוני, טבלה 1 (צונאמי אמינים, רשומת "1033 12 05") ונספח 1 (הערה על 1033). הסיכומים שם: Amiran, Arieh & Turcotte (1994), שמתארכים את הגל ל-4 בינואר 1034 (עכו התייבשה לשעה, צונאמי ביפו); Soloviev ואחרים (2000) (עזה, אשקלון, עכו); Guidoboni & Comastri (2005): "it is reasonable to suppose that the tsunami affected the whole coast"; Shalem (1956) (כפילות אפשרית עם 1068). ההגבלה לחופים הצפוניים והמרכזיים היא בעקבות Ambraseys, Melville & Adams (1994) ו-Guidoboni & Comastri.

  8. D. H. Kallner-Amiran, "A Revised Earthquake-Catalogue of Palestine", Israel Exploration Journal 1 (1950–1951), עמ׳ 223–246, הערך "1033/34", עמ׳ 227 (נקרא ב-JSTOR). שם: "One third of Ramle destroyed (A2, W, 13), and half of Nablus (A2, 13). Jericho destroyed (13)"; "Buildings collapsed at Hebron and Gaza (A2), apparently also at Tiberias (23)"; בעכו "the port fell dry for an hour by a tidal wave"; בירושלים נזק ל-"the city wall (A2,W, 2), the Temple area, and many churches". על התאריך: הזעזוע החזק "on the evening of 4. 1. 1034" לפי (13), וברמלה, לפי כתובת, "probably on 10. 12. 1033", שמתאים לי"א בטבת לפי (23), "before sunrise". זה לא מתיישב עם "before sunset" במכתב אצל מאן. A2 הוא תרגום כתב היד של א-סיוטי בידי St. H. Stephan; 13 הוא Vincent and Abel, Jérusalem nouvelle; 23 הוא ש. קליין, תולדות היהודים בארץ ישראל (בעברית).

  9. M. Ma'oz, S. Nusseibeh (עורכים), Jerusalem: Points of Friction and Beyond, Kluwer 2000, עמ׳ 136–138. טרם נבדק במקור.

  10. L. Alfonsi, F. R. Cinti, G. Ventura, "The Kinematics of the 1033 A.D. Earthquake Revealed by the Damage at Hisham Palace (Jordan Valley, Dead Sea Transform Zone)", Seismological Research Letters 84 (2013), עמ׳ 997–1003, עמ׳ 997, בהפניה ל-Amiran et al. 1994 (הייחוס הקודם ל-749), ועמ׳ 998 (המרחק מיריחו).

  11. Alfonsi, Cinti and Ventura 2013, עמ׳ 998–1002: הסקר (עמ׳ 998), תיאור הנזק (עמ׳ 1000: "left-lateral slips up to 10 cm", ריצוף "in a pop-up-like array" לאורך כ-30 מטר, קירות נוטים "up to 15°"; השלד מתחת לקשת, לפי Baramki 1938, "could be also indicative of seismic shaking"), התיארוך (עמ׳ 1000: חרס מ-750–850 מתחת לעמודים שנפלו, לפי Whitcomb 1988; עוצמה IX–X, מול VII ל-749 לפי Marco et al. 2003) והמסקנות (עמ׳ 1002: "a minimum IX–X intensity degree").

  12. Alfonsi, Cinti and Ventura 2013, טבלה 1, עמ׳ 998, לפי Ambraseys 2009 ("In Nablus half of the buildings collapsed killing about 300 people") ולפי Guidoboni and Comastri 2005 ("one third of Ramla razed to the ground").

  13. M. Ferry, M. Meghraoui, N. Abou Karaki, M. Al Taj, M. Barjous, "Surface Faulting from Historical Earthquakes and Late Quaternary Slip Rate in the Jordan Valley", Geophysical Research Abstracts 7, 06136 (EGU 2005), תקציר של עמוד אחד. במקור: "most conspicuous ˜30 km north of the Dead Sea at the Ghor Kabed area"; "the most recent fault movements have occurred between A.D. 560 and A.D. 1800 (2 sigma calibration)"; "Fault movements may include the A.D. 749 and AD 1033 large earthquakes (M>7) that struck the Jordan Valley". ה-"M>7" הוא שלהם, בלי נימוק בתקציר.

  14. M. Ferry ואחרים, "A 48-kyr-long slip rate history for the Jordan Valley segment of the Dead Sea Fault", Earth and Planetary Science Letters 260 (2007), עמ׳ 394–406. טרם נבדק במקור.

  15. E. Guidoboni et al., "CFTI5Med, the new release of the catalogue of strong earthquakes in Italy and in the Mediterranean area", Scientific Data 6 (2019), 80. המאמר מתאר את הקטלוג ואת ה"מגניטודה השקולה" (Me) שהוא מחשב מנתוני עוצמה, אבל לא את רעידת 1033. הערך 7.3: טרם נבדק במקור.

  16. I. Grigoratos, V. Poggi, L. Danciu, G. Rojo, "An updated parametric catalog of historical earthquakes around the Dead Sea Transform Fault Zone", Journal of Seismology 24 (2020), עמ׳ 803–832. טרם נבדק במקור.

  17. NCEI/WDS (לשעבר NGDC), Global Significant Earthquake Database, NOAA, רשומה 8156, נקראה בספטמבר 2026. זה מאגר שמצטט סיכומים מקטלוגים שונים, לא מקור היסטורי. בשדה ההרוגים: 70,000. בהערות: "There were 70,000 victims" באחד הסיכומים, ובאחר: "The victims reached a considerable number, which is not given". שם גם: "In Nablus 1/2 of the buildings collapsed, killing about 300 people"; "A landslide overwhelmed a neighbouring village of al-Badan, with all its people and its livestock"; "The mosque and its minarets at El-Gaalan at Gaza were destroyed and the upper part of the lighthouse of Gaza was badly damaged"; "The walls of Jerusalem collapsed".

  18. מכתב מרמלה, גניזת קהיר, T-S 18J3.9, ספריית אוניברסיטת קיימברידג' (צילום). הציטוטים לפי התעתיק של משה גיל, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (634–1099), תל אביב 1983, כרך ב, כפי שהוא מובא ב-Princeton Geniza Project. הדף על הקטע באתר "הגניזה הקהירית", עם התעתיק המלא.

  19. י"ב בטבת ד'תשצ"ד חל, לפי חישוב שלנו בלוח העברי, ביום חמישי, 6 בדצמבר 1033 (לוח יוליאני). הקטלוגים, וגם התרגום מ-1920, נותנים 5 בדצמבר, שחל ביום רביעי. בתרגום עצמו מופיע "Tebet 13th". לא בדקנו מה מקור ההבדל.

  20. מכתב ממבארך בן חנינא אל אבו יוסף יעקב בן מוסא בפוסטאט, גניזת קהיר, T-S 13J19.30, ספריית אוניברסיטת קיימברידג'. התעתיק: ש"ד גויטיין (מהדורה שלא פורסמה), ב-Princeton Geniza Project; התרגום מערבית-יהודית שלנו. הדף על הקטע באתר "הגניזה הקהירית".

  21. J. Mann, The Jews in Egypt and in Palestine under the Fāṭimid Caliphs, כרך 1, Oxford University Press, 1920, עמ׳ 156–158 (סריקה ב-Internet Archive, נחלת הכלל). מאן מתאריך את הרעש ליום חמישי, י"ב בטבת (בתרגום המכתב עצמו מופיע "Tebet 13th") ד'תשצ"ד, 5 בדצמבר 1033, ומביא גם את אבן אל-אתיר ואת א-סיוטי (שליש מרמלה נהרס). מהתרגום: "they went out from their houses into the streets because they saw the walls bending and yet intact, and the beams become separated from the walls and then revert to their former position"; "Were it not for God's mercy that it happened before the day was gone, when people could see and warn each other, and had it been in the night when everybody was asleep, only a few would have been saved." על הכותב: "the handwriting is that of Solomon b. Yehuda".

  22. J. Mann, The Jews in Egypt and in Palestine under the Fāṭimid Caliphs, כרך 1, Oxford University Press, 1920, עמ׳ 155–156 (סריקה ב-Internet Archive, נחלת הכלל). עמ׳ 155: נאסר-י ח'וסרו, לפי התרגום של Le Strange: "there was an earthquake of great violence which threw down a large number of buildings, but that no single person sustained any injury". עמ׳ 156: אבן אל-אתיר, "The people abandoned their houses for many days; a third of the town was thrown down and many people were killed under the ruins"; א-סיוטי (לפי Sprenger, Journal of the Asiatic Society of Bengal 12, עמ׳ 744), בפרפרזה של מאן: "one-third of Ramlah was destroyed; the walls of Jerusalem fell down, and many villages were swallowed up by the ground".

  23. NCEI, רשומה 8156: הסיכום מסתיים ב-"(ref #1222)", ובמאגר ההפניות של NCEI הפניה 1222 היא S. A. Alsinawi, S. G. Baban and A. S. Issa, "Historical seismicity of the Arab region", IASPEI/UNESCO Working Group on Historical Seismograms and Earthquakes, Tokyo, 1985, Preliminary Proceedings, עמ׳ 59–84 (נמשך מ-API המאגר, ספטמבר 2026).

  24. זהר, סלמון ורובין (2016) מרכזים: 7.1 (מיגוסקי ואחרים 2004), 6.7 (בן-מנחם 1991), 6.7 (בן-מנחם 1979); ממוצע 6.8. ב-2017 הם מוסיפים Me 6 (גווידובוני וקומסטרי 2005); ממוצע 6.6. הערכות של 7.3 (CFTI5Med; גריגורטוס ואחרים 2020) לא נבדקו במקור.

רעידות באותו מקטע

בין 746 ל-750 רעש שביעית בקעת הירדן

רעידות חיות באזור

אין ברשימה העדכנית רעידות מהמקטע הזה.

על המפה

  • קו שבר פעיל (העתק). לחיצה על קו מציגה לאיזה מקטע הוא שייך
  • המקטע של הרעידה הזו

מה רואים: השבר הסורי-אפריקני הוא לא קו אחד אלא כמה קווי שבר (העתקים) שעוברים לאורך הערבה, ים המלח, בקעת הירדן והכינרת. כל קו על המפה הוא העתק פעיל, כפי שמופה במאגר GEM Global Active Faults, לפי מודל EMME (רישיון CC BY-SA 4.0). את הקווים חילקנו לחמישה מקטעים, ושם המקטע כתוב על המפה.

ביבליוגרפיה

הטקסט באתר מקורי, ונכתב על סמך המחקרים והמקורות שברשימה. ערכי ויקיפדיה שברשימה מוגנים ברישיון CC BY-SA 4.0.