רעידות אחרונות
רעידת אדמהרעידות אדמה היסטוריות בשבר הסורי-אפריקני

1068 · הערבה ומפרץ אילת

רעידת האדמה במזרח הקרוב (1068)

הסיפור

בשער של העיר איילה, בראש מפרץ עקבה, מצאו הארכיאולוגים הריסות שחסמו את המעבר כולו. אחד מחוקרי החפירות באתר מפרש אותן כהרס של רעידת אדמה, "כנראה זו של 1068". לדבריו, הרעידה הפילה כנראה את החומה שמעל השער, ואיתה את אבני הכתובת של פסוק הכיסא (איית אל-כורסי) מהקוראן.7

באביב 1068 פגעו במזרח הקרוב שתי רעידות אדמה חזקות, בהפרש של כעשרה שבועות: ב-18 במרץ וב-29 במאי.2 הראשונה הכתה בדרום, סביב מפרץ אילת. השנייה פגעה ברמלה.2

הרעידה של מרץ הייתה עצומה. המרחק בין המקום הצפוני ביותר לדרומי ביותר שנפגעו בה מגיע לכ-780 קילומטרים, מהיקפי הנזק הגדולים ביותר בכל ההיסטוריה של האזור, לפי מחקר מ-2017.3 הארכיאולוג שחפר באיילה כותב על "האלימות יוצאת הדופן" שלה, ומונה אותה בין שלוש המכות שפקדו את איילה במאה ה-11, לצד ביזת העיר ב-1024 והתקפת הצלבנים ב-1116.7

על הרעידה של מאי ידוע הרבה פחות. היא קרובה בזמן לרעידת מרץ, אבל כנראה לא קשורה אליה.2 ידוע רק מקום אחד שנפגע בה, רמלה, ולכן קשה להעריך את גודלה.3

מה כתוב במקורות

עד אחד, והרבה מעתיקים. המקור הראשוני לשתי הרעידות הוא אבן אל-בנא, שמזכיר את שני התאריכים. כל שאר המקורות משניים ומצטטים זה את זה.2 את לשונו של אבן אל-בנא לא ראינו.

מכתב של סוחר. בכרוניקה של אבן כת'יר, בשנת 460 להג'רה, יש שני תיאורים. הראשון בשם אבן אל-ג'וזי: בחודש ג'ומאדא הראשון הייתה רעידה בארץ פלשתינה, שהחריבה את רמלה והפילה חלק מהמעקות המשוננים של מסגד הנביא. היא הגיעה לואדי א-צפר ולח'יבר, והורגשה עד א-רחבה וכופה. השני הוא מכתב של סוחר: לפיו רמלה נחרבה כולה, ורק שני בתים נשארו בה, ו-15,000 נפשות נספו. עוד מספר הסוחר שהסלע בירושלים (صخرة بيت المقدس) נבקע ואחר כך חזר והתאחה, ושהים נסוג מרחק של יום הליכה.9 לפי חישובנו, חודש ג'ומאדא הראשון בשנת 460 חל בערך בין 8 במרץ ל-6 באפריל 1068, כלומר בזמן רעידת מרץ.

תאריכים שהתפצלו. מקורות מאוחרים מיזגו את שתי הרעידות לעיתים קרובות, ושיבשו את התאריכים. כך נוצרו בקטלוגים ישנים רעידות "נוספות" בשנים 1067, 1070 ואפילו 1168 ו-1169. החוקרים מזהים את כולן כעותקים משובשים של שתי הרעידות של 1068.5

רמלה, ירושלים, מצרים. לפי קטלוג מ-1994 של הרעידות במצרים, בערב ובים סוף, ברמלה נהרגו כ-15,000 איש, ובהם 200 ילדים בבית ספר. בבניאס נהרגו כ-100. ניצולים מרמלה עברו לירושלים, ומכאן הם מסיקים שהנזק בירושלים היה קטן יחסית.8 הנזק הגיע גם למצרים: העיר תיניס שבדלתא נפגעה, ואלכסנדריה לא. בפוסטאט, היא קהיר העתיקה, נפגעה פינה של מסגד עמר אבן אל-עאץ. במנזר סנטה קתרינה בסיני נגרמה בהלה, ונזק דווח גם ממזרח, לאורך הפרת.8

רישום בדיו וצבעי מים: בתי אבן ושער מקומר, ולצדם עצי תמר גבוהים.
איור: עיר מוקפת חומה במישור החוף. איור: נדב, בעזרת Midjourney · CC BY 4.0

בירושלים, לפי המכתב שמביא אבן כת'יר, הסלע נבקע ואחר כך חזר והתאחה. המכתב מדבר על הסלע עצמו, ולא על כיפת הסלע.9

הים נסוג. בחוף ארץ ישראל דווח על צונאמי. לפי קטלוג אחד, הים נסוג "מרחק של יום הליכה", ונצפה גל חזק ביבנה ובאשדוד.15 קטלוגים אחרים מזכירים את אותם חופים, ואת הים שנסוג וחזר בחוף הדרומי.6 גם המכתב שמביא אבן כת'יר מספר שהים נסוג "مسيرة يوم", מהלך יום. לפי המכתב, אנשים נכנסו לקרקעית שנחשפה כדי ללקט את מה שנמצא בה, והים חזר והרג רבים מהם.9 מחקר מ-2007 על סכנת הצונאמי רושם את הצונאמי הזה בין הרשומות האמינות, אבל תחת 29 במאי, אף שרוב הקטלוגים שהוא מביא מתארכים אותו ל-18 במרץ.6

מה נמצא באדמה

איילה. בשנים 1986 עד 1995 חשפו חפירות של אוניברסיטת שיקגו ומחלקת העתיקות של ירדן את העיר האסלאמית הקדומה איילה, בעקבה. הארכיאולוג כותב שהרעידות של 748, ובייחוד של 1068, השפיעו במיוחד על השכבות באתר, ושהמוקד של 1068 היה בראש מפרץ עקבה.7

העיר לא ננטשה מיד. על ההריסות בשער נבנה שער חדש, צר, בקשת מחודדת, והשכבות שמעליו מכילות חומרים פאטמיים מסוף המאה העשירית ומהמאה ה-11.7 הוא מביא גם ארכיאולוג אחר, שמייחס לרעידת 1068 "שיבוש עירוני מסיבי" באיילה. עם זאת, הוא מזהיר מפני הישענות יתר על רעידות אדמה בתיארוך ארכיאולוגי, ומפקפק באזכור של רעידה ב-873 באיילה.7

קרע בערבה. גיאולוגים מצאו קרעי פני שטח צעירים לאורך שבר אילת בדרום הערבה, וקשרו אותם לרעידת 1068. מתוך תזוזה אנכית של כמטר אחד הם הסיקו גודל של 6.6 עד 7.112 לפי תקציר מאמרם, הרעידה עיוותה את פלאיית עברונה והפכה אותה מאגן סגור לאגן שמתנקז דרומה.11 מחקר מ-2000 מסכם את מחקר השדה המוקדם יותר, מ-1998: קרע של יותר מ-12 קילומטרים, שמתחיל כמה קילומטרים מצפון לאילת ומתוארך ל-900 עד 1,000 שנה לפני זמננו. לפי הסיכום הזה, מעיוות הקרקע הוסק גודל של 7 לפחות, והוא מתיישב עם הנזק שדווח ב-1068.14 זו הערכה גבוהה מעט מזו שמיוחסת למאמר מ-2005, 6.6 עד 7. מחברי המחקר מ-2000 מוסיפים, בהסתמך על הקטלוג מ-1994, שהרעידה גרמה נזק כבד מאזור בניאס בצפון ועד חג'אז, ושהעיר איילה נהרסה כליל.14

משקעי ים המלח. לפי מחקר גאולוגי מ-2004, שתי הרעידות של 1068 נרשמו כשכבות מופרעות במשקעים לחוף ים המלח.2

מה המדע אומר

גודל. לרעידת מרץ יש כמה הערכות, בין 6.6 ל-7.8, והממוצע שלהן ברשימה מ-2016 הוא 7.3. שם היא מסווגת כ"גדולה".14 הערכה אחת, שחושבה מתיאורי נזק, מגיעה אפילו ל-8.1.2 לרעידת מאי יש הערכה אחת בלבד, 6.1 כל המספרים האלה הם הערכות לרעידות שלא נמדדו במכשירים.

מוקד. יש הממקמים את רעידת מרץ בראש מפרץ אילת2, ויש הממקמים אותה בצפון חג'אז, ליד תבוכ, ממזרח למפרץ עקבה.5 הכרוניקה של אבן כת'יר מזכירה נזק במסגד הנביא, ושהרעידה הגיעה עד ח'יבר.9 הממצאים בדרום הערבה ובאיילה מתיישבים יותר עם מוקד קרוב לראש המפרץ.117

מספר ההרוגים. בספרות מופיע המספר כ-20,000 הרוגים. מאמר מ-1997, שעוסק ברעידות במפרץ עקבה בשנות התשעים, מזכיר בקצרה, בהסתמך על שני קטלוגים קודמים, שהרעידה של 18 במרץ 1068 הורגשה בחג'אז ובצפון ערב ו"דווח" שהרגה כ-20,000 בני אדם. רמלה אינה נזכרת במאמר.12 יש שמביאים את המספר לשתי הרעידות יחד, ומתוכו כ-15,000 ברמלה.8 אלה מספרים שדווחו, בלי ספירה מסודרת. גם מחקר מ-2001 על משקעי ים המלח, בטבלה שמסכמת קטלוגים ישנים, מביא 15,000 הרוגים ברמלה, ומעיר שהמספר "נראה מוגזם".13 מחברי הרשימה מ-2016, שבדקו את הדיווחים, מסווגים את מספר הנפגעים בשתי הרעידות רק כ"רבים", כלומר יותר מעשרה.1

גם במקורות הכתובים המספרים שונים. במכתב הסוחר שמביא אבן כת'יר נספו ברמלה 15,000.9 א-סיוטי, כפי שהוא מובא בספר מ-1920 על יהודי מצרים וארץ ישראל, כותב שבשנת 460 להג'רה רמלה נחרבה כולה, נשארו בה רק שני בתים, ונהרגו 25,000.10 באותו ספר השנה מומרת ל-1067. לפי חישובנו, שנת 460 נמשכה מנובמבר 1067 עד סוף אוקטובר 1068, כך שהמרה לשנה אחת בלבד יכולה להסביר חלק מהתאריכים הכפולים.

הדרום השקט. באזור הדרומי של שבר ים המלח, מהערבה עד מפרץ אילת, ידועות מהמקורות ההיסטוריים רק ארבע רעידות מזיקות: מרץ 1068, 1212, 1588 ו-1839. הדיווחים המעטים מקשים לזהות דפוסים לאורך זמן.3

הקשר לרעידת 1033. בעבר הועלתה האפשרות שהדיווח על צונאמי בעכו ב-1033 הוא בעצם כפילות של הצונאמי של 1068. המחקר מ-2007 על הצונאמי מביא את ההצעה, אבל רושם את שני הגלים כאירועים נפרדים.6

רעידה ב-1066. ברשימות פופולריות מופיעה לעיתים רעידה נפרדת ב-18 במרץ 1066, שבה רמלה כמעט נהרסה. זה אותו יום ואותו חודש, בהפרש של שנתיים. השנה 1066 לא מופיעה ברשימות המחקריות שקראנו, לא בין הרעידות האמינות ולא בין המפוקפקות.2 נראה שזו כפילות נוספת של 1068, אבל לא מצאנו מקור שאומר זאת במפורש.

מקורות וקריאה נוספת

  • M. Zohar, A. Salamon, R. Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), עמ׳ 971–985.
  • M. Zohar, A. Salamon, R. Rubin, "Earthquake damage history in Israel and its close surrounding: evaluation of spatial and temporal patterns", Tectonophysics 696–697 (2017), עמ׳ 1–13.
  • A. Salamon ואחרים, "Tsunami Hazard Evaluation of the Eastern Mediterranean: Historical Analysis and Selected Modeling", Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), עמ׳ 705–724.
  • D. Whitcomb, "Ayla at the Millennium: Archaeology and History", Studies in the History and Archaeology of Jordan 10, עמ׳ 123–132.
  • N. N. Ambraseys, C. P. Melville, R. D. Adams, The Seismicity of Egypt, Arabia and the Red Sea: A Historical Review, Cambridge University Press 1994.
  • E. Guidoboni, A. Comastri, Catalogue of Earthquakes and Tsunamis in the Mediterranean Area from the 11th to the 15th Century, INGV-SGA, Bologna 2005.
  • E. Zilberman ואחרים, "Surface ruptures induced by the devastating 1068 AD earthquake in the southern Arava valley, Dead Sea Rift, Israel", Tectonophysics 408 (2005), עמ׳ 79–99.
  • Y. Klinger et al., "Seismic behaviour of the Dead Sea fault along Araba valley, Jordan", Geophysical Journal International 142 (2000), עמ׳ 769–782.

הערות ומקורות

מי החוקרים והעדים שמוזכרים בהערות: עדים וחוקרים.

  1. M. Zohar, A. Salamon, R. Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", Journal of Seismology 20 (2016), עמ׳ 971–985, טבלה 3, עמ׳ 978. שם: הערכות הגודל, הממוצע 7.3, הסיווג "גדולה" (Major), Me 6 לרעידת מאי (Guidoboni & Comastri 2005), ומספר נפגעים "רבים".

  2. M. Zohar, A. Salamon, R. Rubin, Journal of Seismology 20 (2016), הנספח האלקטרוני, נספח A, ערכים 14 (18 במרץ 1068) ו-15 (29 במאי 1068), עמ׳ 7–8; ורשימת הרעידות המפוקפקות, נספח B. שם: רעידת מרץ אמינה ברמה גבוהה (HR) ומשויכת לאזור מפרץ אילת; רעידת מאי אמינה ברמה בינונית (MR), ברמלה, "כנראה לא קשורה" לרעידת מרץ לפי אמברייזיס; המוקד של Guidoboni & Comastri ‏(29.55° צפון, 34.95° מזרח, עוצמה IX, Me 8.1); הגודל של Zilberman ואחרים מתוך תזוזה של מטר; אבן אל-בנא כמקור הראשוני; ומשקעי ים המלח לפי Migowski ואחרים (2004).

  3. M. Zohar, A. Salamon, R. Rubin, "Earthquake damage history in Israel and its close surrounding: evaluation of spatial and temporal patterns", Tectonophysics 696–697 (2017), עמ׳ 1–13: טבלה 1, עמ׳ 4 (היקף נזק של 780 ק"מ); עמ׳ 3 ו-8 (רעידת מאי כרעידה עם מקום פגוע יחיד; "הדפוס הדרומי", סעיף 5.3.3).

  4. ההערכות לרעידת מרץ שמרכזים זהר, סלמון ורובין (2016, טבלה 3): 6.9 (Migowski ואחרים 2004); 6.6 עד 7 (Zilberman ואחרים 2005); Ms בין 7.0 ל-7.8 (Ambraseys & Jackson 1998); 7 (Ben-Menahem 1991); Me 8.1 (Guidoboni & Comastri 2005), "מגניטודה שקולה" שחושבה מתיאורי נזק.

  5. A. Salamon, T. Rockwell, S. N. Ward, E. Guidoboni, A. Comastri, "Tsunami Hazard Evaluation of the Eastern Mediterranean", Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), עמ׳ 705–724; הנספח האלקטרוני, טבלה 3 (רשומות "1068 03 18", בשעה "08 30", ו-"1068 05 29") ונספח 1 (הערה "1067-1070": לפי Ambraseys, Melville & Adams ו-Guidoboni & Comastri, התאריכים 1067 04 20, 1067 11 11, 1068 04 20, 1070 02 25, 1168 03 18 ו-1169 הם כפילויות). המוקד בצפון חג'אז הוא של Ambraseys, Melville & Adams (1994).

  6. סלמון ואחרים (2007), הנספח האלקטרוני, טבלה 1 (צונאמי אמינים), הרשומות "1033 12 05" ו-"1068 05 29", עם הסיכומים של Amiran, Arieh & Turcotte (1994) ("The sea receded the distance 'of a day's walk'"), Ambraseys (1962) (אשדוד ויבנה), Ben-Menahem (1991) (הים נסוג וחזר) ו-Shalem (1956) (הכפילות האפשרית בין 1033 ל-1068).

  7. D. Whitcomb, "Ayla at the Millennium: Archaeology and History", Studies in the History and Archaeology of Jordan 10, עמ׳ 123–132: עמ׳ 123 (הרעידות של 748 ו-1068, "the extraordinary violence of the 1068 earthquake", המוקד בראש המפרץ, הזהירות בתיארוך, רעידת 873 אצל al-Tarazi & Korjenkov 2007); עמ׳ 128 (השער שנחסם, "presumably that of 1068", ונבנה מחדש); עמ׳ 131 (Walmsley 2001, עמ׳ 524: "massive urban dislocation").

  8. N. N. Ambraseys, C. P. Melville, R. D. Adams, The Seismicity of Egypt, Arabia and the Red Sea: A Historical Review, Cambridge University Press 1994. טרם נבדק במקור.

  9. אבן כת'יר, البداية والنهاية, הכרך ה-12, "ثم دخلت سنة ستين وأربعمائة" (שנת 460 להג'רה), ויקיטקסט הערבית, נחלת הכלל. במקור: "قال ابن الجوزي: في جمادى الأولى كانت زلزلة بأرض فلسطين، أهلكت بلد الرملة، ورمت شراريف من مسجد رسول الله ﷺ، ولحقت وادي الصفر وخيبر"; "وبلغ حسها إلى الرحبة والكوفة"; "وجاء كتاب بعض التجار فيه ذكر هذه الزلزلة وذكر فيه أنها خسفت الرملة جميعا حتى لم يسلم منها إلا داران فقط، وهلك منها خمس عشرة ألف نسمة، وانشقت صخرة بيت المقدس، ثم عادت فالتأمت، وغار البحر مسيرة يوم"; "ودخل الناس في أرضه يلتقطون، فرجع عليهم فأهلك كثيرا منهم أو أكثرهم". התרגום בגוף הדף שלנו.

  10. J. Mann, The Jews in Egypt and in Palestine under the Fāṭimid Caliphs, כרך 1, Oxford University Press, 1920, עמ׳ 156, הערה 1 (סריקה ב-Internet Archive, נחלת הכלל), בהפניה לא-סיוטי אצל Sprenger, עמ׳ 745: "As-Suyuti (l. c. 745) reports another earthquake in Palestine in A. H. 460 (1067 C. E.) when Ramlah was entirely destroyed, and only two houses remained; 25,000 people were killed."

  11. E. Zilberman, R. Amit, N. Porat, Y. Enzel, U. Avner, "Surface ruptures induced by the devastating 1068 AD earthquake in the southern Arava valley, Dead Sea Rift, Israel", Tectonophysics 408 (2005), עמ׳ 79–99. טרם נבדק במקור.

  12. A. K. Abdel Fattah, H. M. Hussein, E. M. Ibrahim, A. S. Abu El Atta, "Fault plane solutions of the 1993 and 1995 Gulf of Aqaba earthquakes and their tectonic implications", Annali di Geofisica 40 (6) (1997), עמ׳ 1555–1564, עמ׳ 1557, בהפניה ל-Ambraseys 1994 ול-Maamoun et al. 1984. נקרא בגרסת OCR. במקור: "On 18 March 1068, a major historical earthquake was felt in the Hejaz and Northern Arabia during the morning and it was reported to have killed about 20 000 people".

  13. R. Ken-Tor et al., "High-resolution geological record of historic earthquakes in the Dead Sea basin", Journal of Geophysical Research 106 (B2) (2001), עמ׳ 2221–2234, טבלה 3, עמ׳ 2228, לפי הקטלוגים ההיסטוריים שהם מסכמים (לדבריהם, ההערכה שלהם נשענת על הכתוב בקטלוגים בלבד): "Ramla was destroyed, and 15,000 people died (seems exaggerated)".

  14. Y. Klinger, J. P. Avouac, L. Dorbath, N. Abou Karaki, N. Tisnerat, "Seismic behaviour of the Dead Sea fault along Araba valley, Jordan", Geophysical Journal International 142 (2000), עמ׳ 769–782, עמ׳ 772, בהפניה ל-Zilberman et al. 1998 ול-Ambraseys et al. 1994. במקור: "a major seismic rupture over more than 12 km starting a few kilometres north of Eilat and dated between 900 and 1000 yr BP"; "A magnitude of at least 7 was derived from the observed ground deformation".

  15. D. H. K. Amiran, E. Arieh and T. Turcotte, "Earthquakes in Israel and Adjacent Areas: Macroseismic Observations since 100 B.C.E.", Israel Exploration Journal 44 (1994), pp. 260–305 (נקרא ב-JSTOR). עמ׳ 269, הרשומה "1068, March 18": "Banias, Ramle destroyed, only two houses remained. Jerusalem: damage to the roof of the Dome of the Rock. Yavne, Ashdod, Elat. Tsunami." נספח 5 (צונאמי), עמ׳ 294: "The sea receded the distance 'of a day's walk'. Strong tsunami observed, i.a., at Yavne and Ashdod." באותו נספח אותו ביטוי מופיע גם ברשומה של 14 בינואר 1546 (ביפו), עם ההערה "According to (14:166), this is the tsunami of 18 March 1068".

  16. לרעידת מרץ. זהר, סלמון ורובין (2016) מרכזים: 6.9 (מיגוסקי ואחרים 2004), 6.6 עד 7 (זילברמן ואחרים 2005), Ms בין 7.0 ל-7.8 (אמברייזיס וג׳קסון 1998), 7 (בן-מנחם 1991), Me 8.1 (גווידובוני וקומסטרי 2005). הממוצע אצלם: 7.3. לרעידת מאי: Me 6 בלבד (גווידובוני וקומסטרי).
  17. מספר מדווח לשתי הרעידות יחד, מתוכם כ-15,000 ברמלה. ה-15,000 ברמלה מופיע במכתב של סוחר שמביא אבן כת׳יר; א-סיוטי, לפי מאן, מונה 25,000. הסך 20,000 לשתי הרעידות לא אומת במקורות שנקראו. זהר, סלמון ורובין מסווגים את מספר הנפגעים בשתי הרעידות רק כ"רבים".

רעידות חיות באזור

  • הערבה מגניטודה M2.2
  • אגן ים המלח מגניטודה M2.2
  • מפרץ אילת מגניטודה M2.1
  • מפרץ אילת מגניטודה M2.7
  • הערבה מגניטודה M2.0
  • הערבה מגניטודה M2.2

על המפה

מה להציג במפה
  • קו שבר פעיל (העתק). לחיצה על קו מציגה לאיזה מקטע הוא שייך
  • המקטע של הרעידה הזו

מה רואים: השבר הסורי-אפריקני הוא לא קו אחד אלא כמה קווי שבר (העתקים) שעוברים לאורך הערבה, ים המלח, בקעת הירדן והכינרת. כל קו על המפה הוא העתק פעיל, כפי שמופה במאגר GEM Global Active Faults, לפי מודל EMME (רישיון CC BY-SA 4.0). את הקווים חילקנו לחמישה מקטעים, ושם המקטע כתוב על המפה.

ביבליוגרפיה

הטקסט באתר מקורי, ונכתב על סמך המחקרים והמקורות שברשימה. ערכי ויקיפדיה שברשימה מוגנים ברישיון CC BY-SA 4.0.