רעידות אחרונות
רעידת אדמהרעידות אדמה היסטוריות בשבר הסורי-אפריקני

1856 · רחוק

רעידת האדמה בכרתים (1856)

רעידה רחוקה שהורגשה בארץ.

הסיפור

באמצע לילה אחד באוקטובר 1856 התעוררה מרי אליזה רוג׳רס בביתה בחיפה. האדמה רעדה בחוזקה, שלוש פעמים נפרדות, והרעידה השנייה הייתה החזקה מכולן.1 מעל רכס הכרמל עמד הירח:

"הירח היה כמעט מלא, ובדיוק מעל רכס הכרמל. הוא היה אדום כמו שהשמש נראית מבעד לערפל אנגלי."3

רוג׳רס, אחותו של הקונסול הבריטי אדוארד תומס רוג׳רס, רשמה את מה שראתה ושמעה. אנשים שגרו ליד המסגד סיפרו לה שהטלטלה הייתה חזקה כל כך שחששו שהמסגד יקרוס. כמה חומות ישנות נסדקו. בימים הבאים שמעה שהרעידה הורגשה גם בעכו, בצור ובצידון.1 על נפגעים בארץ אין דיווח.

אבל מקור הרעידה לא היה בחיפה. הוא היה בים שמצפון לכרתים, יותר מ-900 קילומטר משם. שם אירעה, בלילה שבין 11 ל-12 באוקטובר 1856, בסביבות שתיים וחצי לפנות בוקר, רעידה שגודלה מוערך ב-7.7 עד 8.2.1 היא פגעה בעיקר בערי כרתים, בהן חניה, הרקליון ויירפטרה, וגרמה נזק ניכר גם בערים אחרות ביוון. היא הורגשה מאיטליה ועד דלתת הנילוס, וממלטה ועד סוריה.2

הנזק הכבד ביותר היה בכרתים, ובעיקר בחבל הרקליון, שנקרא אז קנדיה. שני היסטוריונים עברו על התעודות שהכין הממשל העות׳מאני אחרי הרעידה: רשימות של הרוגים, פצועים ובתים הרוסים, שכונה אחר שכונה וכפר אחר כפר. בספירה הראשונה נרשמו בקנדיה 209 הרוגים ו-201 פצועים.9 בבדיקה מאוחרת יותר נרשמו 527 הרוגים בקנדיה ו-10 בחניה, ו-629 פצועים בשני המחוזות. לדבריהם זה לא מספר סופי אלא מה שנרשם. פצועים שמתו אחר כך והנפגעים ברתימנו לא נכללו בו, ולכן המספר האמיתי כנראה מעט גבוה יותר.10 לפי הספירה הראשונית (טבלה VI במחקרם), בשני המחוזות נהרסו 5,671 בתים ונפגעו 7,955, ובעיר קנדיה לבדה נהרסו 2,090 בתים.11

תחריט בשחור-לבן: מבצר עם חומות משוננות משמאל, מפרץ נמל עם ספינות מפרש, ובניינים מקומרים מימין. בחזית כמה דמויות על החוף.
נמל הרקליון, שנקראה אז קנדיה. תחריט מתוך מפה ימית בריטית, לפי סקר מ-1843, 13 שנה לפני הרעידה. תומס גרייבס, הצי הבריטי (Admiralty Chart 1904) · נחלת הכלל · ויקישיתוף
חזית בניין עם פתח כניסה במסגרת שיש מעוטרת. על הקירות כתובות גרפיטי.
משקוף השיש של בית המשפט בהרקליון. אחרי רעידת 1856 הועבר ממנזר סן פרנצ׳סקו לקסרקטין הטורקי. C messier · CC BY-SA 4.0 · ויקישיתוף

קטלוג הרעידות היווני, כפי שההיסטוריונים מביאים אותו, נותן מספרים קרובים: 538 הרוגים ו-637 פצועים בכרתים. לפי הקטלוג, ברודוס נפגעו 2,000 בתים ונהרגו 60 בני אדם, בקרפתוס נפגעו 8,000 בתים ונהרגו 20, ובסנטוריני נהרגו 6 או 7. ברתימנו, לפי הקטלוג, כמעט כל הבתים נהרסו, אבל איש לא נהרג. מספרי הבתים ההרוסים בתעודות העות׳מאניות נמוכים מאלה שבקטלוג.12

הרעידה הגיעה גם למלטה, כאלף קילומטר ממוקדה. לפי מחקר על ההיסטוריה הסייסמית של איי מלטה, שאסף את הדיווחים בעיתונים המקומיים, התושבים התעוררו באמצע הלילה ויצאו מבתיהם, בקירות של כמעט כל הבתים בוולטה ושל בתים רבים בכפרים ובגוזו נפערו סדקים רציניים, וכנסיות רבות נפגעו בכיפות ובקירות. המחקר מעריך את העוצמה במלטה ב-VII. לפי ניתוח קודם שהוא מביא, במרחק כזה היה מצופה IV או V בלבד.14

מה כתוב במקורות

רוג׳רס תיארה את הלילה בספרה "Domestic Life in Palestine", שיצא ב-1862. אבל היא תארכה אותו ללילה שבין 10 ל-11 באוקטובר, לילה אחד לפני רעידת כרתים. על הלילה הזה אין שום דיווח אחר על רעידה. מכאן שתי אפשרויות: או שבחיפה הייתה רעידה מקומית שאיש מלבדה לא רשם, או שרוג׳רס טעתה ביום.1

ב-2017 ניסה חוקר אחד להכריע, ונעזר בירח שלה.3

  • הירח היה "כמעט מלא". הירח המלא נראה באזור ב-14 באוקטובר. בלילה שבין 10 ל-11 הוא היה מלא רק בכשלושה רבעים. בלילה שאחריו הוא היה קרוב יותר לתיאור של רוג׳רס.3
  • הירח היה אדום ומעל הכרמל. ירח אדום עומד נמוך מעל האופק. הכרמל נמצא ממערב ומדרום-מערב לחיפה, ולכן רוג׳רס ראתה ירח שעמד לשקוע. בלילה שבין 10 ל-11 שקע הירח ב-02:26, לפני שעת הרעידה. בלילה שאחריו שקע ב-03:38. רק בלילה השני אפשר היה לראות ירח מעל הכרמל בשעה שבה אירעה רעידת כרתים.3
  • הים הסוער. עד ראייה סיפר לרוג׳רס שבזמן הרעידה "הים היה סוער מאוד ומכוסה קצף, אף על פי שלא הייתה רוח".1 זה מתאים לדיווחים על זרמים חריגים בים בזמן רעידת כרתים.3

החוקר מוסיף עוד שני טיעונים. באמצע המאה ה-19 כבר דיווחו העיתונים גם על רעידות קלות, ורעידה שגרמה נזק לאורך 50 קילומטר של חוף לא הייתה נעלמת מהם. ורוג׳רס עזבה את הארץ ב-1859, וכנראה כתבה את ספרה רק אחר כך, מתוך רשימות שלא נכתבו יום יום. טעות של יום אחד סבירה בנסיבות כאלה.4

מסקנתו היא שרוג׳רס כנראה טעתה בתאריך, ומה שחוותה בחיפה היה רעידת כרתים. שאר התיאור שלה, לדבריו, כנראה אמין, והוא מחזק את הדיווחים על נזק בחיפה, בעכו, בצור ובצידון. לדבריו, עד אז עדותה לא נזכרה באף קטלוג של רעידות אדמה.51

הים בחיפה

אותו חוקר ממליץ לבדוק את הדיווח על הים הסוער, ואם יאומת, להוסיף אותו לקטלוגים של גלי צונאמי.5

הדיווח כבר מופיע בספרות, אבל בסימן שאלה. מחקר מ-2007 על סכנת הצונאמי במזרח הים התיכון מונה אותו בין הצונאמי המפוקפקים של האזור. חלק מהקטלוגים רשמו גל בחיפה, וקטלוג אחד רשם אותו ב-10 באוקטובר, התאריך של רוג׳רס. קטלוג אחר, מנגד, לא מזכיר צונאמי בתיאור רעידת כרתים. מחברי המחקר מסכמים שהאירוע דורש בדיקה נוספת.6 מחקר מ-1996 על השברים הגדולים בקשת ההלנית, מצדו, כותב שהרעידה לא לוותה בצונאמי.8

מה נמצא באדמה

לא ידועים ממצאים ארכיאולוגיים שנקשרו לרעידה הזו בארץ ישראל.

מה המדע אומר

הרעידה קדמה למכשירי מדידה, והגודל שלה הוא הערכה: 7.7 עד 8.2 לפי קטלוגי הרעידות של יוון.1 אותו מחקר מ-1996 מתאר אותה כרעידה הגדולה ביותר הידועה בכל אזור הים התיכון מבין הרעידות העמוקות-למחצה, שמוקדן בעומק של 40 עד 100 קילומטר. לפיו היא נוצרה על שבר באורך של כ-220 קילומטר מצפון לכרתים, גרמה נזק חמור בכמה מארצות מזרח הים התיכון, ולא לוותה בצונאמי. בטבלה שבמחקר המוקד נמצא ב-35.6 צפון, 26.0 מזרח, בעומק של כ-100 קילומטר, ולפי כמה פתרונות מוקד של רעידות מאוחרות באזור, השבר הוא שבר של תזוזה אופקית עם רכיב הפוך.8 זה מוקד דרומי יותר מזה שמוצג במפה, שלקוח ממהדורה מאוחרת יותר של הקטלוג היווני.1

גם על השעה יש הבדל קטן: 02:33 או 02:45, שתיהן לפי השעון המקומי של כרתים, שהיה גם השעון של חיפה.2 הקטלוג האירופי של רעידות היסטוריות (EPICA) רושם 02:45, גודל 7.7 בסולם Mw, בטווח אי-ודאות של חצי יחידה לכל כיוון, ועוצמה IX באזור המוקד, לפי מהדורה של הקטלוג היווני מ-2003. קטלוגים ישנים יותר רושמים את השעה 00:45 ועוצמה X או XI באזור המוקד. במאגר אין מידע על צונאמי ברעידה הזו.13

השאלה אם הרעידה גרמה נזק בארץ נשארה פתוחה. רשימה של רעידות היסטוריות מ-2016 מנתה את רעידת כרתים בין הרעידות שיוחס להן בספרות, בטעות לדעת מחבריה, נזק בארץ ישראל.7 שנה אחר כך כתב אחד ממחבריה, במחקר על עדות רוג׳רס, שעדותה של רוג׳רס מחזקת את הדיווחים על נזק בחיפה ובחופי לבנון.5 הנזק שתיארה רוג׳רס בחיפה היה קל: חומות ישנות שנסדקו.1

זו לא הפעם הראשונה שרעידה ליד כרתים הגיעה עד חופי הארץ ולבנון. דוגמאות לכך הן רעידות 365 ו-1303, שלוו גם בגלי צונאמי בים התיכון.5 לפי המחקר מ-1996, אלה הרעידות הרדודות הגדולות ביותר הידועות בקשת ההלנית: 365 מול החוף הדרום-מערבי של כרתים, ו-1303 ממזרח לרודוס, ושתיהן לוו בצונאמי ענק.8

מקורות וקריאה נוספת

  • M. Zohar, "A newly discovered historical earthquake or merely a chronological mistake? Report of Mary Eliza Rogers from October 10, 1856", Journal of Seismology 21 (2017), pp. 1285–1290.
  • Mary Eliza Rogers, Domestic Life in Palestine, London, 1862. עותק סרוק ב-Internet Archive.
  • A. Salamon et al., "Tsunami hazard evaluation of the Eastern Mediterranean", Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), והנספח האלקטרוני.
  • N. N. Ambraseys, Earthquakes in the Mediterranean and Middle East, Cambridge University Press, 2009.
  • B. C. Papazachos, "Large seismic faults in the Hellenic arc", Annali di Geofisica 39 (1996), pp. 891–903.
  • P. Galea, "Seismic history of the Maltese islands and considerations on seismic risk", Annals of Geophysics 50 (2007), pp. 725–740.
  • A. N. Adıyeke, N. Adıyeke, "1856 Girit Depremi", Tarih Araştırmaları Dergisi 31 (51) (2012). המאמר ב-DergiPark (בטורקית).
  • AHEAD, European Archive of Historical Earthquake Data: רשומת הרעידה.

הערות ומקורות

מי החוקרים והעדים שמוזכרים בהערות: עדים וחוקרים.

  1. M. Zohar, "A newly discovered historical earthquake or merely a chronological mistake? Report of Mary Eliza Rogers from October 10, 1856", Journal of Seismology 21 (2017), עמ׳ 1285–1286, בהפניה ל-Rogers 1862, עמ׳ 360–361, ל-Papazachos et al. 2000 ול-Papazachos and Papazachou 1997 (מוקד ב-36.6 צפון, 25.8 מזרח). דברי העד כפי שזוהר מצטט את רוג׳רס, בתרגום שלנו. במקור: "during the shock he had observed that the sea was violently agitated, and covered with foam, though there was no wind".

  2. Zohar 2017, עמ׳ 1286, בהפניה ל-Ambraseys 2009, עמ׳ 683–685 (02:33), ל-Papazachos et al. 2000 (02:45) ול-Galea 2007. לפי זוהר, באמצע המאה ה-19 לא נהגו שעון קיץ, לא באירופה ולא בארץ.

  3. Zohar 2017, עמ׳ 1287 וטבלה 1, בהפניה ל-Rogers 1862, עמ׳ 360, ול-Ambraseys 2009, עמ׳ 685. דברי רוג׳רס כפי שזוהר מצטט אותם, בתרגום שלנו. במקור: "The moon was nearly full, and just above the range of Carmel, it was as red as the sun appears to be when seen through an English fog". העמוד חסר בסריקה של הספר שבידינו.

  4. Zohar 2017, עמ׳ 1287–1289, בהפניה ל-Ambraseys 2009, עמ׳ 682–686 (23 רעידות שדווחו באזור הים התיכון ב-1856), ול-Rogers 1862, עמ׳ 398 ו-409.

  5. Zohar 2017, עמ׳ 1289, בהפניה ל-Rogers 1862, עמ׳ 361, ול-Papazachos 1996.

  6. A. Salamon et al., Bulletin of the Seismological Society of America 97 (2007), נספח אלקטרוני, טבלה 2 (צונאמי מפוקפקים). שם: Shalem 1956 (סערת ים חזקה בחיפה בלי רוח), Ben-Menahem 1991 (צונאמי בחיפה ובחופי לבנון), Amiran, Arieh and Turcotte 1994 (10 באוקטובר 1856), ומנגד Ambraseys, Melville and Adams 1994, שאינם מזכירים צונאמי.

  7. M. Zohar, A. Salamon and R. Rubin, Journal of Seismology 20 (2016), נספח אלקטרוני, נספח C, רשומה 41, עמ׳ 27.

  8. B. C. Papazachos, "Large seismic faults in the Hellenic arc", Annali di Geofisica 39 (5) (1996), pp. 891–903, נקרא בגרסת OCR: התקציר (עמ׳ 891: "The longest of these faults (L = 220 km) is that which produced the largest known intermediate depth earthquake in the whole Mediterranean area (12 October 1856, M = 8.2) north of Crete"; "not associated with tsunamis"; 365 ו-1303 "associated with gigantic tsunamis"), עמ׳ 899 (אזור כרתים: שבר של תזוזה אופקית ימנית עם רכיב הפוך, לפי שלושה פתרונות מוקד), טבלה III בעמ׳ 900 (12.10.1856: 35.6 צפון, 26.0 מזרח, עומק 100 ק"מ, M 8.2) ועמ׳ 901 (אורך השבר, כ-220 ק"מ).

  9. A. Nükhet Adıyeke, Nuri Adıyeke, "1856 Girit Depremi", Tarih Araştırmaları Dergisi 31 (51) (2012), עמ׳ 7 (עמ׳ PDF 7), לפי דיווח המושל העות׳מאני: בחניה וברתימנו לא היו הרוגים, בקנדיה "toplam 209 ölü" ו-"toplam 201 yaralı". בנוסף נהרגו 2 חיילים ונפצעו 10 בשריפה שפרצה באותו לילה. נקראו קטעים בלבד. https://dergipark.org.tr/tr/download/article-file/781254

  10. Adıyeke and Adıyeke 2012, עמ׳ 8 (10 הרוגים בחניה, 527 בקנדיה; "kesin sayı değil ancak kayda girmiş olan toplamdır") ועמ׳ 10 (22 פצועים בחניה, 607 בקנדיה, "Toplam 629 yaralı"), לפי BOA, İ.DH. 362-23979. בעמ׳ 10 הפצועים בקנדיה מפורטים כ-258 מוסלמים ו-249 נוצרים; הסכום, לפי החשבון שלנו, 507 ולא 607. הסכום 537 (527 ועוד 10) הוא חשבון שלנו.

  11. Adıyeke and Adıyeke 2012, עמ׳ 14, טבלה VI (בתים הרוסים ופגועים בקנדיה ובחניה), ועמ׳ 17: בסיכום הפרטני של הטבלאות 5,792 בתים הרוסים ו-7,289 פגועים, מעט שונה מהטבלה המסכמת.

  12. Adıyeke and Adıyeke 2012, הערה 32 (עמ׳ 6) והערה 51 (עמ׳ 8), בהפניה לספרם של Papazachos ו-Papazachou, עמ׳ 234 (המהדורה לא מופיעה בקטעים שבידינו). השוואת מספרי הבתים לקטלוג: עמ׳ 17. זה קטלוג משני, לא ספירה בשטח.

  13. AHEAD, European Archive of Historical Earthquake Data (INGV), רשומה 18561012_0245_000 "Heraklio": פרמטרים מ-EPICA v1.1 (A. Rovida, A. Antonucci, 2021, https://doi.org/10.13127/epica.1.1): 1856-10-12 02:45, 35.6 צפון, 25.8 מזרח, Io 9, "Mw 7.70 ± 0.50", לפי SHEEC ו-Papazachos and Papazachou 2003. באותה רשומה: Shebalin et al. 1974 (00:45, Io 11) ו-Soysal et al. 1981 (00:45, Io 10); "The is no information about tsunami" (כך במקור). https://www.emidius.eu/AHEAD/event/18561012_0245_000

  14. P. Galea, "Seismic history of the Maltese islands and considerations on seismic risk", Annals of Geophysics 50 (6) (2007), pp. 725–740, טבלה I (עמ׳ 731) ועמ׳ 733–734, בהפניה לעיתונים Il Portafoglio Maltese, L'Ordine ו-The Malta Mail ול-Woo 1995. שם: "Almost all houses in Valletta, and many houses in other villages and in Gozo suffered serious cracks to their walls"; "the earthquake has been assigned an intensity of VII" (בסולם EMS-98); המרחק למלטה "around 1000 km"; הגודל 8.2 בקטלוג NEIC ו-7.7 אצל Papazachos et al. 2000.

  15. 7.7 עד 8.2 לפי פפאזאכוס ועמיתיו 2000 ופפאזאכוס ופפאזאכו 1997 (כך אצל זוהר 2017). הסולם לא מצוין אצל זוהר. בקטלוג האירופי EPICA (דרך מאגר AHEAD) הגודל Mw 7.7 ± 0.5, לפי פפאזאכוס ופפאזאכו 2003.
  16. בכרתים נרשמו ברישומים העות׳מאניים 537 הרוגים (527 בחבל קנדיה, הוא הרקליון, ו-10 בחניה), ולפי החוקרים המספר האמיתי מעט גבוה יותר (אדיקה ואדיקה 2012). הקטלוג של פפאזאכוס ופפאזאכו, כפי שהם מביאים אותו: 538 הרוגים בכרתים, 60 ברודוס, 20 בקרפתוס ו-6 או 7 בסנטוריני. דיווחים על הרוגים בקהיר ובאלכסנדריה טרם נבדקו במקור ואינם מוצגים. אין דיווח על נפגעים בארץ.

על המפה

מה להציג במפה
  • קו שבר פעיל (העתק). לחיצה על קו מציגה לאיזה מקטע הוא שייך

מה רואים: השבר הסורי-אפריקני הוא לא קו אחד אלא כמה קווי שבר (העתקים) שעוברים לאורך הערבה, ים המלח, בקעת הירדן והכינרת. כל קו על המפה הוא העתק פעיל, כפי שמופה במאגר GEM Global Active Faults, לפי מודל EMME (רישיון CC BY-SA 4.0). את הקווים חילקנו לחמישה מקטעים, ושם המקטע כתוב על המפה.

ביבליוגרפיה

הטקסט באתר מקורי, ונכתב על סמך המחקרים והמקורות שברשימה. ערכי ויקיפדיה שברשימה מוגנים ברישיון CC BY-SA 4.0.